בן גנה-פריידה ומאיר, נולד ביום ט"ז בכסלו תר"ץ (18.12.1929) בעיר סוסנוביץ, פולין. בשנת 1940, בימי מלחמת-העולם השנייה, בהיותו כבן עשר, עלה בידי המשפחה להגיע ארצה. לא עבר זמן רב ויוסף הסתגל לתנאי הארץ ולהווי הנוער הארצישראלי. יוסף התגורר בתל-אביב ורכש לו השכלה תיכונית. הוא התמסר לספורט והיה חבר בארגון הספורט "הפועל" וחבר פעיל ב"הגנה". עם החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות ופרוץ מלחמת-העצמאות בעקבותיה, יצא עם הראשונים להגנת שכונות יפו-תל-אביב. שירת בחיל השריון ובחטיבת "גבעתי", עבר קורס מ"כים ונשלח לפעולות בחזית הדרום. בשבועות האחרונים לחייו היה בנגבה, השתתף בהגנת המקום בימי הקרבות הקשים, ובאותם הימים רשם ביומנו מאורעות כל יום ויום, לתאר את הקשיים ולקבול עליהם. יוסף נפל בהגנה על נגבה ביום ו' בתמוז תש"ח (13.7.1948). הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בנגבה.