בן שלמה-יצחק ונעמי, מראשוני קבוצת משמר-השרון, אשר בה נולד אסף ביום י"ב באייר תרצ"ד (27.4.1934). סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון במקום. זכה לאהבתם ולהערכתם של חבריו ומוריו על תכונותיו הנפשיות. התבלט בכשרונותיו בציור ואף למד בסטודיו על-שם אבני בתל-אביב; במיוחד התמסר לקריקטורות וההומור הרב שהיה לו עזר לו בכך. הצבא היה מבחן בשבילו; בהיותו חלש בגופו הועבר לגדנ"ע, עבר קורס מ"פ ומשם יצא לבאר-אורה. לבסוף עבר לצנחנים למרות מצב-בריאותו. אחרי סיימו את שירותו הסדיר חזר לקבוצה ולאחר זמן מועט הקים את ביתו: הוא וחברתו הצעירה היו הזוג הראשון של בני-המשק. לאחר-מכן נחלצו שניהם, לפי צו-המצפון, לשנת-שירות-ועזר בישוב-הספר גונן, וביום כ"א בכסלו תשי"ט (3.12.1958) נפל בקרב שם. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות במשמר-השרון. זכרו הועלה ב"אגרת לחברים" של איחוד הקבוצות והקיבוצים, שהופיעה כתום ה"שבעה". ב"שלושים" הוציאה קבוצת משמר-השרון "דפים לזכר אסף", ולשטח שבו נטעו פרחים ומטעים נשירים וסוב-טרופיים קראה הקבוצה "גני-אסף". קיבוץ גונן הקים גלעד במקום בו נפל. "ניב הקבוצה" של אדר א' תשי"ט כולל מדור מיוחד לזכרו. זמן מועט אחרי נפלו קיבלה המשפחה את השם "אביאסף". זכרו הועלה בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים".