בן צבי וסתירה, אנשי עבודה-והגנה ותיקים. נולד ביום י' בניסן תרצ"ו (2.4.1936) ברמת-השרון. מילדותו ספגה נפשו את רוח הבית ששימש מטה ה"הגנה". עוד בגיל שבע עזר אלוף לאביו, שהיה מא"ז המקום במשך כל השנים, כשליח וקשר. ניחן בתבונת-כפיים, בדמיון יוצר ובשכל חריף. למד בבית-הספר המקצועי על-שם מכס פיין ובבית-הספר המקצועי "מונטיפיורי". במאי 1954 גויס לצה"ל והצטרף לחיל-הצנחנים. נכנס לתפקידו בתנופה ובנפש חפצה, היה מסור וצייתן למפקדיו ואהוב על חבריו. היה לעמוד-התווך של מחלקתו. סיים קורס מ"כ, וזמן מועט לאחר-מכן, ביום ז' באדר תשט"ו (28.2.1955), נפל יחד עם שבעת חבריו-לנשק בקרב עם האויב בשערי-עזה. גם ברגעיו האחרונים עמדה לו רוחו האמיצה. לפי עדות חבריו-לפעולה אמר לפקודיו לאחרונה: "אני גמור - אתם המשיכו!" הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ברמת-השרון. המשפחה הוציאה חוברת לזכרו בשם "לופי". דברים לזכרו ולדמותו הועלו ב"אבים", הילקוט שהוצא לאור בשנת 1960 על-ידי המועצה המקומית של רמת-השרון. למן השנה הראשונה לנפלו נקבעה סטיפנדיה מטעם ההורים על-שם בנם. כן הקימה המועצה המקומית גן-משחקים על-שמו. זכרו הועלה בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים".