בן סופיה ובלא, נולד ביום י"ב בכסלו תרפ"א (23.11.1920) בבודפשט, בירת הונגריה. למרות שגדל בסביבה מתבוללת, מצא לו דרך אל עמו, הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" והיה פעיל בה מגיל 15. עוד בהיותו בבית-הספר התיכון שינה את שמו הלועזי לצבי. בבית-הספר היה מטובי התלמידים במדעים המדויקים בכלל ובכימיה בפרט. הוא ביקר בקביעות בהרצאות ובחוגים של כימאים נודעים שפעלו ברוח האסכולה של הפרופסור הנודע סנט- גיאורגי (בעל פרס-נובל על תגליות בביו-כימיה), ואנשי-המדע התפעלו מבקיאותו ומתפיסתו של העלם המוכשר. אם כי שאף להמשיך בלימודים לא הסכים להתכחש ליהדותו כדי לעקוף את חוקי ה"נומרוס קלאוזוס", ששללו מהיהודים את זכות הלימודים הגבוהים, והוא ויתר על כניסה לאוניברסיטה. צבי עלה ארצה ב-31.1.1939, והתגבר על קשיי ההסתגלות לסביבה וללשון החדשה. הוא למד באוניברסיטה ביו-כימיה כמקצוע ראשי, ועל אף מלחמת-קיום קשה נמנה עם התלמידים הטובים ביותר. אחרי שסיים את חוק לימודיו עבר לעבוד במעבדה לבדיקת החלב בתחנה לחקר החקלאות ברחובות. הוא נאבק בקשיים של חוסר כלים וחומרים בשל תנאי מלחמת-העולם ויכול להם. צבי התערה יפה בחברה העברית הארצישראלית והתמזג בה. היה חביב ומכובד על חבריו הרבים בשל סגולות היושר, הענווה וההגינות שציינו את אופיו. בשנה הראשונה ללימודיו נשא אישה ונולד לו בן.

מראשית מלחמת-העצמאות העמיד את עצמו לרשות המחקר הצבאי ונוסף ל14-16- שעות שעבד יום-יום במעבדה שירת כמה חודשים גם כמפקד ארגון ה"הגנה" במקום. בעת ניסויים חדשים נספה בהתפוצצות במעבדה ביום כ"ג בסיוון תש"ח (30.6.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ברחובות.