בן ישראל משה. נולד בשנת 1915 בפולין. בשנת 1924 עלה לארץ-ישראל עם משפחתו שישבה תחילה במושבה הגרמנית שרונה שליד תל-אביב וכעבור שנתיים עברה לכפר סבא. במושבה זו עברו עליו שנות ילדותו ובחרותו, ושם גם עבד עם אביו ואחיו כשרברב וכמסגר. הוא היה נער תמים וטוב לב, פשוט בהליכותיו, יסודי בעבודתו, שקול ועם זאת בעל תעוזה. ברבות הימים הצטרף לאגודת השומרים והתנדב לצאת לשמור בנגב על קבוצת קודחי נפט. בתפקידו זה יצא לו שם של שומר אחראי ואמיץ. ובזכות תכונותיו התרומיות היה אהוד ומקובל על הכל. לאחר שעשה תקופה ארוכה בנגב נשלח לבן-שמן לתפקידי שמירה והדרכה. כשומר מנוסה וכקלעי מצטיין הקנה מידיעותיו לחניכיו בפנימיה, וגם שם התחבב על הכל. ביום כ"ה בטבת תרצ"ט (16.1.1939) בשעות הבוקר המוקדמות, כשהיה על משמרתו ביער בן שמן הבחינו הוא ושנים מחבריו לשמירה בערבי חשוד. הם רדפו אחריו הוא משך אותם אל תוך מארב של כנופיה מזויינת. במהלך הקרב נפגע אחד השומרים וזלמן קם מעמדתו וחש לעזור לו. אז פגע בו כדור בראשו והוא נהרג. הוא הובא לקבורה בבית העלמין שבנחלת יצחק בין חבריו ל"הגנה".

רשימה לזכרו פורסמו בחוברת "איך נפלו חברים" ובעיתונים היומיים.