בן סופיה ודימטרי. נולד ביום ג' בסיוון תשמ"ב (25.5.1982) בעיר קלינצי אשר ברוסיה. אלכס היה תינוק סקרן מאוד. משעשה את צעדיו הראשונים, לא היה כלי רכב שלא בחן. זיקתו לעולם האמנות התגלתה כבר בגיל שנתיים וחצי, כשהחל לצייר ולכתוב על השלג שכיסה את העיר בתקופת החורף. הוא היה ילד סקרן, מוכשר, פיקח ובעל עולם פנימי עשיר. את לימודיו היסודיים עשה בבית-ספר לאמנויות בקלינצי, שם התגלה כשרון הציור והריקוד שלו. מגיל צעיר מאוד נמשך לחברת אנשים מבוגרים והיה מצטרף אליהם בשמחה כאשר הוזמן.

בקיץ 1995, בהיותו בן שלוש-עשרה, עלה אלכס לארץ עם משפחתו, שהתיישבה במעלות. תקופה קצרה למד בבית-הספר במעלות אך לא היה שבע רצון ובחר לעבור לחטיבת-הביניים והישיבה התיכונית "מדרשת הגליל" שבמגדל העמק. שם נהנה מאוד מהחברים בפנימייה, מהלימודים ומצוות המורים. הוא נמשך במיוחד אל שיעורי המידענות והגרפיקה הממוחשבת.

אלכס היה בן יחיד, קשור ומסור מאוד לאמו ולסבתו, שהתגורר עימן. הוא דאג להן ולצורכי הבית, עזר להן בשפה העברית ותירגם מעברית לרוסית. "הוא היה הגבר במשפחה," סיפרה אחת הדודות שלו.

בסוף נובמבר 2000 התגייס אלכס לצה"ל והוצב בחיל-החימוש. עוד בהיותו בטירונות סיפר לאמו שבכוונתו לצאת לקורס קצינים ולשרת בקבע. רצונו לתרום את כל כולו ונחישותו להשתלב במערכת היו גדולים ובמהרה הוא התגלה כחייל אחראי וכחבר טוב ומסור. אלכס חש גאווה רבה על שנשלח לקורס בוחני נשק. כפי שמספר מפקד היחידה: "במהלך הקורס הפגין אלכס מוטיבציה גבוהה והשקעה רבה על אף קשיי השפה הרבים שבהם נתקל."

אלכס רצה להיות קצין וחלם על לימודים באוניברסיטה. הוא החל לתכנן את תכניותיו לעתיד, כשלנגד עיניו עומדת טובתה של אמו. "הוא רצה ללמוד מחשבים והיו לו תוכניות רבות ללמוד ולעסוק בתחום הטכני, אבל הוא תמיד חשב על אמו, שנשארה בבית לבדה," מספרים חבריו.

ביום כ"א בשבט תשס"א (14.2.2001) נפל אלכס בפיגוע חבלני בצומת אזור בחולון והוא בן שמונה-עשרה. הוא עשה את דרכו מהבית לבסיסו כשאוטובוס נהוג בידי מחבל פלסטיני הגיח במהירות עצומה לצומת ודרס למוות קבוצת חיילים ואזרחים ופצע עשרות. בפיגוע נהרגו שבעה חיילים ואזרחית אחת: סמל-ראשון אופיר מגדיש, סמל דוד אילוז, סמל ג'ולי-שרה ויינר, סמל רחלי לוי, סמל כוכי פולונסקי, רב-טוראי יסמין קריסי ושמחה שטרית. אלכס הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין באשקלון. הותיר אחריו הורים וסבתא. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-טוראי.

מפקד היחידה ספד לו: "כשהגעת ליחידה נראית לנו שקט וממושמע אבל עד מהרה גילינו בחור שהוא קרן אור וחברותי מאוד. רבים מחבריך ליחידה נמצאים פה עכשיו."