בן מרדכי-צבי הכהן ואסתר. נולד ביום כ"ו בשבט תרס"ז (10.2.1907) בעיר ברזיסקו שבפולין. נצר למשפחת-רבנים מיוחסת; אביו היה רב ואב בית-דין בקרקוב. רפאל-ידידיה עלה לארץ בשנת 1923. סיים את לימודיו בסמינר של "המזרחי" בירושלים ומיד לאחר-מכן התחיל מכהן כמפקד ב"הגנה". שימש סגן מפקד העיר חיפה. אחרי מלחמת-הקוממיות נתמנה קצין בצבא-הקבע - מתחילה בדרגת רב-סרן ולאחר-מכן בדרגת סגן-אלוף. התעניין באמנות-הציור ושלח ידו בציור. אולם המינוח הצבאי היה ראש-מאווייו ושנים רבות הקדיש לחיפוש הצורה הלשונית העברית בשטח זה. הירבה לחקור במקורות התרבות העברית ושאב מהם כדי להעשיר את השפה הצבאית בניבים ובמונחים חדשים; הוא אף תרם חידושי-לשון בשטח זה וגם תירגם מלשונות-נכר. עמד בראש ההוצאה-לאור של ספרות ההדרכה הצבאית ובתפקידו זה חיבר וערך חוברות-הדרכה שונות. ביום כ"ב בסיון תש"י (7.6.1950) נפטר והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. הניח אשה, בן ובת.