בן רבקה ועזרא, נולד ביום כ"ח באדר תר"ף (18.3.1920) בבגדד, בירת עיראק, ועלה ארצה עם הוריו. אהרן למד בכפר הנוער בן- שמן ואחרי שנה - בבית-הספר המחוזי ביגור. מנעוריו היה חניך "השומר הצעיר" ומראשוני ה"קן" של התנועה בחיפה. בן 16 הלך לדיג במפרץ חיפה ואחר-כך הצטרף להכשרה של תנועתו בגן- שמואל ובקיבוץ ארץ-ישראלי ה' שהיה ממייסדיו. עבד בפלוגות הכשרה שונות ברחובות ובפתח תקווה, ונתקבל כחבר לקיבוץ שריד, שם עבד בנהגות. אהרן הצטיין באהבתו לטבע, למוסיקה ולציור והיה חביב על כל מכריו. מנעוריו הירבה לטייל בארץ ולמד להכיר את חיי הערבים, הדרוזים והשומרונים.

כשפרצה מלחמת-העצמאות, לאחר החלטת עצרת האו"ם, היה מוביל אספקה חקלאית לירושלים. ביום כ"ז בטבת תש"ח (9.1.1948), באחת הנסיעות מירושלים לתל-אביב, הותקפה השיירה שנסע בה ליד סריס ואהרן נפל כשנשקו בידו. הוא הובא למנוחת-עולמים בקיבוצו, שריד. השאיר אישה מרים, ובת עפרה.