בן לאה ויוסף, נולד בשנת 1932 בעיר משהד שבפרס, עיר האנוסים, ובשנת 1937 עלה עם הוריו ירושלימה. הוא למד שנים אחדות ב"תלמוד-תורה" של עדת עולי פרס, ובגלל הצורך לעזור למשפחה המטופלת בילדים קטנים ממנו יצא לעבוד במכבסה והתמחה במקצוע. כחצי שנה היה חבר פעיל ב"מכבי" "בר-כוכבא", אחר- כך עבר משם לבית"ר והצטרף בסתר למחתרת אצ"ל. הוא חיבב ספורט ומוסיקה וניגן יפה בקתרוס ובכינור. אם כי הסתיר את שייכותו למחתרת, לא הסתיר מחבריו הפועלים את דעותיו ורגשותיו האנטי-בריטיים, ובעבודתו הבליט את הבוז שלו לשוטרים הבריטים וסירב לשרתם בנשיאת חבילותיהם מהמכונית למכבסה.

מראשית מלחמת-העצמאות התייצב לשירות פעיל בארגונו והשתתף בהגנה על שכונות מערב ירושלים ובקרבות שונים אחרים. בקרב על מלחה, כשסירב להסתתר במחסה, נפגע מפגז אויב ונפל, ביום ח' בתמוז תש"ח (14.7.1948). נקבר בשייח'-באדר א'.

ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.