בן רחל ויעקב, נולד ביום י"ג בסיוון תרס"ו (6.6.1906) בעיירה לוקוב, פולין, בן למשפחת רבנים ידועה מהעיר ונגרוב, שנחום סוקולוב הוא אחד מצאצאיה. עלה ארצה בשנת 1925 כחלוץ במסגרת "הפועל המזרחי". תחילה עבד בכבישים, בפרדסים, בבניין, ובמשך הזמן החל לעבוד כקבלן. בשעתו היה מעסקניה הבולטים של "הגנה ב'" שהתפלגה מה"הגנה" ואחר-כך ממניחי היסוד של האצ"ל. היה מוותיקי האצ"ל בירושלים וכינויו במחתרת היה "המפקד נחום". הוא הצטיין בהעדפת המעשה על המדרש וברוח ההתנדבות הכוללת שלא הבדילה בין תפקיד גדול לקטן, ושניהם יקרו בעיניו. היה קיצוני בדעותיו, בעל היגיון ועקבי. תכלית חייו - ההגנה על ירושלים העברית והרחבת גבולותיה.

בתקופת מלחמת-העצמאות נטל חלק פעיל בלחימה למרות גילו - היה בן 42 - ונפל בקרב על מלחה ביום ח' בתמוז תש"ח (15.7.1948). נקבר בשייח'-באדר א'. השאיר אישה ושלוש בנות.

ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.