בן מרים-ברכה ואיסר, נולד ביום י"ד באלול תרפ"ה (3.9.1925) בעיר לוקוב, פולין. בשנת 1940 נשלח, יחד עם אביו וכל הגברים במקום, לעבודת-כפייה במחנה נאצי. כאשר יצאה פקודת ההשמדה על כל יהודי הסביבה ברח צבי יחד עם כל משפחתו היערה. כעבור שבעה חודשים נתפסו בידי הגרמנים - הוא, אמו, אחיו ואחיותיו איתו - ואחרי ימי-מעצר ספורים הוצאו אחד-אחד להורג. מתוך העזה שבייאוש התנפל צבי על איש הגסטפו שבא להוציאו להורג, הפיל מידו את האקדח ויחד עם בן דודו נמלט שוב היערה ונפגש שנית עם אביו. עד שנת 1944 עשו ביערות והשתתפו בקרבות הפרטיזנים. מששוחררו על-ידי הרוסים הצטרף לשורות הצבא האדום והשתתף גם בקרבות לכיבוש ברלין. עם תום המלחמה החליטו שרידי המשפחה לעלות ארצה ויצאו לגרמניה בדרכם לארץ. שנתיים וחצי עשה במחנות בגרמניה ורק בשנת 1948 הצליח להגיע לארץ.
מיד עם בואו התגייס צבי לצבא הגנה לישראל, השתתף בקרבות בירושלים ונפל ביום כ"ו בכסלו תש"ח (27.12.1948) בחילופי אש באזור הר-ציון. נקבר בשייח'-באדר ב'.
ביום י"ז בסיוון תשי"א (21.6.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.
