בן שרה ודויד, נולד בשנת 1928 בעיר לודז', פולין. לאחר שסיים
בית-ספר עממי נלקח על-ידי הנאצים, כשאר חבריו, אל מחנות-
ההשמדה. במחנות אושוויץ ודאכאו עברו על הנער ימי אימים
וייסורים, אך מכל אלה יצא שלם בגופו וגם רוחו לא נתערערה בו.
עם תום המלחמה ושחרורו מהמחנה הנאצי הצטרף באיטליה
לתנועת-הנוער "דרור" ועלה לארץ ב-1945 במסגרת "עליית-
הנוער". את הכשרתו קיבל בגבעת השלושה, עבד בגן-הירק
והתבלט בקרב חבריו במרץ הבלתי-רגיל שבו וברעיונותיו הנועזים.
תקופת "עליית-הנוער" נסתיימה בהצטרפותו להכשרה מגויסת של
הפלמ"ח, בה התאמן במחתרת.
עם פרוץ מלחמת-העצמאות נקרא לשירות והשתתף בפעולות-קרב
רבות: לחם במסגרת חטיבת "הראל" בסביבות חולדה, ליווה שיירות לירושלים, השתתף
בפעולות "נחשון", "הראל" ו"מכבי" עד שנפצע. אחרי-כן נשלח לקורס חובשים ובתפקיד
זה פעל עד יום מותו. יעקב נפל באורח טרגי ביום י"ז באלול תש"ח (21.9.1948) כשיצא
בג'יפ, בשעת בין-השמשות, להוביל מים ואספקה למשלטי מעלה החמישה, בדרך
המתפתלת בין ההרים. הג'יפ שבו נסע התהפך ונידרדר במורד התלול. יעקב נפצע פצעים
קשים ומת בבית-החולים בירושלים. נקבר בגבעת השלושה.
ביום כ' בחשוון תשי"א (31.10.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-
הרצל בירושלים.