בן יצחק. נולד ביום י"ב באייר תרפ"ח (2.5.1928) בעיר לייפציג, גרמניה. בגיל רך נתייתם מהוריו ונתחנך בבתי-יתומים יהודיים בגרמניה. עם התגברות הדיכוי הנאצי הועבר לפני פרוץ מלחמת- העולם בעזרת מוסדות-סעד לבית-יתומים בהאגנאו שבאלזאס הצרפתית. עם הפלישה הגרמנית לצרפת בשנת 1940 יצא לנדודים ברחבי צרפת בלי ידיעה מספקת בשפה ובלי פרוטה בכיס. מאימת שילוח למחנה-ריכוז התחזה לנוצרי והלך לכנסיות, נרדף על-ידי משטרת צרפת הווישאית כילד עזוב וחשוד בעבריינות, והעמיד פני גרמני בבואו אל הקומנדטורה לקבל עבודה. סבל רעב, מכות ומאסרים, אך התקווה להגיע לארץ-ישראל ולהתחיל בחיים חדשים נתנה לו כוח לשאת את כל התלאות. ניסיונו לברוח לשווייץ נכשל, אך הוא הצליח לעבור לספרד בהיותו בן 16. הוא נעזר על- ידי משלחת ה"ג'וינט" ואחרי ארבעה חודשי מנוחה הועלה לארץ-ישראל ביוני 1944 במסגרת "עליית-הנוער". שנתיים התחנך בבית-ילדים-ונוער "אהבה" בקרית ביאליק שבעמק זבולון. על-ידי לימוד אינטנסיבי נתאפשר לו להשלים מה שהחסיר בנדודיו ומצא שלוות-נפש וחדוות-נעורים שרחקו ממנו עד אז. עם גרעין קבוצתו יצא להכשרה נוספת ברמת דויד, אך שאף לחיים פרטיים יותר במושב-עובדים. הוא עזב את הקבוצה והתגייס לנוטרות, בתקווה למצוא אחרי שנת השירות גרעין להתנחלות במושב. בינתיים החלה מלחמת-העצמאות והוא עבר מהנוטרות לשירות בחטיבת "גולני".

חיים השתתף בקרבות רבים ונפל בקרב בשער הגולן ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948). נקבר באפיקים.

ביום י"ג באב תש"י (27.7.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.