זאב, בנם של שיינדל והרצקל, נולד בשנת תרפ"ה (1925) בהונגריה, בעיירה קליין ורדן. אח לזידל ולמלכה. למד בבית ספר יהודי עממי בעיירת הולדתו, בה חיו כמה אלפי יהודים. בהיותו בן 12 בלבד נלקח אביו לעבודות הצבא ההונגרי, וזאב נאלץ לעזוב את הלימודים ולצאת לעבודות מזדמנות תמורת שכר זעום.
הונגריה הייתה למדינת חסות של גרמניה, וככזאת אימצה את חוקי הגזע והטילה הגבלות על קרוב ל-800,000 היהודים שבשטחה. כבר ב-1938 נחקקו שורה של חוקים אנטי-יהודיים, בדומה לחוקי נירנברג. מקיץ 1939 נלקחו הגברים היהודים לפלוגות "שירות העבודה" של הצבא ההונגרי. עד שנת 1940 הם הוצבו בעיקר לאורך הגבול עם רומניה והועסקו בסלילת דרכים, ביעור יערות ובניית שדות תעופה. כשנפתחה החזית מול הרוסים, בקיץ 1941, נשלחו המגויסים להרי הקרפטים ולאוקראינה ושם עסקו בסלילת כבישים, חפירת תעלות וסילוק מוקשים. כ-42,000 מהם נספו מחמת הקור, הרעב וממעשי התעללות. מצבם של הנותרים החמיר בשנת 1944, כאשר הונגריה נכבשה בידי הגרמנים והם הועברו ברגל אל מחנות בשטח הרייך.
בפסח תש"ד, לאחר הכיבוש הגרמני, הוקם בקישוורדה גטו אזורי אליו רוכזו היהודים מהסביבה, ביניהם יהודי קליין ורדן. ב-25 במאי 1944 החל הגירוש מהגטו למחנה ההשמדה אושוויץ.
עד תום המלחמה נספו כ-550,000 מיהודי הונגריה.
כל בני משפחתו של זאב נספו בשואה. אביו מת במחנה עבודה, אמו ואחיו באושוויץ. רק הוא ניצל וזכה לראות במחנה את יום השחרור.
כאשר שוחררה הונגריה מהכיבוש הגרמני חזר זאב אליה, אבל לא לאורך זמן. הוא נדד לאיטליה, ובשנת 1947 יצא לארץ ישראל באוניית מעפילים. האונייה נתפסה על ידי הבריטים ונוסעיה הועברו למחנות מעצר בקפריסין.
בסוף שנת 1947 שוחרר זאב ממחנה הגירוש והגיע לארץ. הוא התיישב בתל אביב ומצא את פרנסתו כמלטש רהיטים.
לאחר החלטת עצרת האו"ם מיום כ"ט בנובמבר 1947 על הקמת מדינה עברית החלו המאורעות שבישרו את תחילת מלחמת העצמאות, וזאב התגייס במסגרת "התנדבות בעם". הוא שירת בחטיבת "עציוני" - היא חטיבת "ירושלים", חטיבה מספר 6 של ה"הגנה". השתתף בקרבות רבים בחודשי המלחמה.
בסוף חודש מרס 1948, ערב מבצע "נחשון" לפריצת הדרך לירושלים הנצורה, קודם לכיבוש הקסטל, כבשו לוחמי "עציוני" שני משלטים בסמוך למחצבת סובא (כיום מחצבת הקסטל). בכך ניתקו את הקסטל מהכפרים הערביים הסמוכים. הערבים הגיבו בהתקפות נגד וכבשו את המשלטים מחדש. לוחמי "עציוני" השיבו מלחמה שערה, ובמשך כמה ימים עברו המשלטים מיד ליד.
ביום כ"א באדר ב' תש"ח (1.4.1948), בקרב שנערך סמוך לקסטל, באזור מחצבת סובא, נפל זאב.
יום לאחר נפילת זאב נכבש הקסטל בידי הפלמ"ח, כיבוש שהיווה ציון דרך חשוב בקרב על הדרך לירושלים.
זאב היה בן עשרים ושלוש בנפלו. מקום קבורתו לא נודע. מצבה לזכרו הוקמה בחלקת הנעדרים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים.