בן אברהם ורבקה. נולד ביום כ"ה בכסלו תשי"ב (24.12.1951)
בחולון. חולון של שנות המדינה הראשונות השתרעה על שטחי
חולות נרחבים, ובהם עמדות נטושות, ציוד צבאי חלוד, נטוש פה
ושם, עצי שקמה עתיקי יומין, חרסים ומטבעות עתיקות מתקופות
עברו - כל אלה היו כר נרחב לפיתוח אישיותו הרבגונית של שולי.
בתוך נפשו התפתח במקביל עולם תוסס וחיוני: משחקים
מרתקים הנותנים מקום לתעתועי דמיון, מחד-גיסא, ושירים
מלאי שמחה ועליצות, רגישות, אהבה ומסירות, מאידך גיסא.
שלום למד בבית-הספר היסודי על-שם א"ד גורדון ובבית-הספר
התיכון על-שם קוגל - שניהם בחולון. בבית-הספר נחשב
לתלמיד-חכם. "גאון קטן", בעיקר בספרות. פעם אף העלה אותו
המורה לדוכן כדי שיקרא את אחד משיריו לפני הכיתה. עוד
בילדותו הצטרף
לתנועת "השומר הצעיר". בתנועה וגם בבית - החל לסגל לעצמו ערכי יסוד: שוויון ואחווה,
אהבה וצדק. שמחת החיים והכשרון הדרמטי הגלומים בו מצאו להם פורקן בתרגילי
הפנטומימה מלאי ההומור, בהם היה משעשע את חבריו ומכריו. כן השתתף בחוג הדרמטי.
בבית-הספר התיכון וגם בתנועה עסק בארגון מסיבות וערבי הווי והיה בהם ראש וראשון.
בבית-הספר התיכון גילה שולי את המדעים המדוייקים. הוא היה מוקסם מההגיון הפנימי
המושלם שבהם ומיפי החוקיות השלטת בטבע ובזכות אלה סיים בהצטיינות את המגמה
הריאלית. קשריו ההדוקים עם הוריו ומסירותו להם היו יוצאי דופן לגבי בני גילו. עם שובו
מבית-הספר היה רץ לקניות, התעניין אם חסר דבר-מה, דאג לזיפות הגג ולסיודו וכל זאת -
בלי לגרוע משלמות הכנת השיעורים אותם הכין כהלכה. שולי היה נער בוגר מכפי גילו.
עולמו היה מגובש. כבעל דעה נחרצת וקבועה, שאינה ניתנת לערעור, בלט בקרב חבריו
הנבוכים והמבולבלים. וכך, נחושה הייתה החלטתו לשרת את מדינתו בצורה הטובה
והיעילה ביותר.
שולי גויס לצה"ל בראשית פברואר 1970 והתנדב לסיירת. את תפקידיו הקשים מילא
לשביעות רצון מפקדיו ופקודיו, אשר כיבדוהו ואהבוהו. לאחר שסיים בהצלחה קורס
קצינים היה מפקד מחלקה ביחידתו. אור ליום כ"ב בכסלו תשל"ב (9.12.1971), נפל סג"מ
שלום בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.
חוברת לזכרו בשם "שלום" הוצאה על-ידי חבריו ומשפחתו.