ראובן, בן בת-שבע ומנחם, נולד ביום כ"ד בטבת תשי"ד (30.12.1953) ביפו. הוא למד בבית-הספר היסודי "המנחיל" ברמת גן ובבית הספר המקצועי-תעשייתי "אורט" בחולון. ראובן היה נער עליז, אוהב חיים ואהוב מאוד על מוריו ועל חבריו. הוא אהב ספורט, הרבה לצפות במשחקי כדורגל והיה פעיל בגדנ"ע בבית ספרו. כן אהב מאוד לטייל בארץ. בבית-הספר המקצועי למד ראובן במגמה לחשמל. הוא שילב לימודים בתחביב ובביתו תיקן ובנה מכשירים חשמליים שונים להנאתו.

ראובן גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1972 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בסדרת קורסים ולבסוף הוצב ביחידה כאיש צוות בטנק "פטון". ביחידתו הצטיין ראובן כחייל טוב ומסור, שמילא ברצון את כל התפקידים שהוטלו עליו והיה מוכן תמיד לעזור לחבריו. במלחמת יום הכיפורים היה ראובן ביחידת טנקים, שהוצבה בגזרה המרכזית של התעלה. ביום הראשון למלחמה, י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), יצאה יחידתו לקרב ונתקלה במארב נ"ט של המצרים על ציר "לכסיקון", ליד מעוז "מצמד". בקרב שהתחולל נפגע ראובן ונהרג מפגיעה ישירה בטנק שלו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

בגליון הערכה על אישיותו של ראובן כתב מפקדו, כי ראובן היה חייל מצוין וחבר נאמן, וכי דבק במשימתו תוך גילוי אומץ-לב והכרה בשליחות שמילא בשירותו הצבאי.