ישעיהו, בן רחל ושמריהו, נולד ביום י"א בניסן תשי"ד (14.4.1954) בקרית-אתא. הוא למד בבית-הספר הממלכתי-דתי 'יבנה' בקריית-אתא, בבית-הספר הריאלי בחיפה ובפנימייה הצבאית. מילדותו הצטיין ישעיהו בכשרון לציור, למשחק ולשירה. הוא שיחק תמיד בתפקידים הראשיים בהצגות בתנועת-הנוער "בני עקיבא" ובבית-הספר. בעודו תלמיד בבית-הספר היסודי הופקד בידו ניהול ספריית המוסד, לאחר שמוריו עמדו על אהבתו לספרים ועל הבנתו ולהיטותו בכל הכרוך בקריאה. ישעיהו היה חבר בתנועת "בני עקיבא" וב"ליגה להגנה יהודית". מנעוריו אהב ישעיהו את חיי הצבא, ולכן בחר בלימודים בפנימייה הצבאית, ואכן הצטיין שם כתלמיד חרוץ, כחבר נאמן וכנער עליז, אופטימי ושמח-בחלקו.

ישעיהו גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1972 והתנדב לחיל-השריון. הוא השלים קורס מפקדי טנקים ונשלח לקורס קצינים. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים השתתף ישעיהו בקרבות הבלימה הקשים נגד המצרים בגזרה המרכזית של תעלת סואץ. הוא ושלושה מחבריו, ארבעתם בוגרי מחזור י"ח של הפנימייה הצבאית, לחמו בטנק אחד באזור המעוזים "מצמד" ו"לקקן". בליל כ"ט בתשרי תשל"ד (25.10.1973), נפגע הטנק וארבעת החברים, שבחייהם ובמותם לא נפרדו, נפלו בקרב. ישעיהו הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו הורים, אח ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן-משנה והוענק לו ציון-לשבח מטעם הרמטכ"ל, אשר זו לשונו: "הנני לציין לשבח את 2171259 סגן-משנה בן-דב (גלבורט) ישעיהו ז"ל, על גילוי רוח ההתנדבות, אומץ-לב ודבקות במשימה. להלן תיאור המעשה: במלחמת יום-הכיפורים התארגנו ארבעה צוערים כצוות טנק ולחמו בחזית סיני, וביניהם סג"מ ישעיהו בן דב ז"ל. ארבעתם היו בעלי הכשרה כמפקדי טנקים ועל כן נהגו להתחלף בתפקידיהם בטנק וכך פיקד כל אחד מהם על חבריו חליפות. במשך כל ימי הלחימה השמידו טנקי אויב רבים. בליל 15-16 באוקטובר 1973 השתתף צוות טנק זה בקרבות "החווה הסינית". במהלך קרב זה נפגע הטנק וכל אנשי צוותו נפגעו ונפלו. במעשיו אלה גילה סג"מ ישעיהו בן דב ז"ל רוח התנדבות, אומץ לב ודביקות במשימה".