בנם-יחידם של יהושע ואידה. משפחה וותיקה בארץ. נולד ביום י' בתמוז תרצ"ח (9.7.1938) בפתח תקוה. אחר שסיים את לימודיו בבית הספר היסודי על שם וייצמן בהרצליה למד בבית הספר "תיכון חודש" בתל אביב וסיים את לימודיו בו. לצה"ל גויס באוגוסט 1956 וכעבור ירחים מספר השתתף במערכת סיני. עם גמר המערכה נתקבל לקורס טיס וסיים אותו בהצלחה; הספיק להטיס את רוב מטוסי החיל. קצין וותיק היה בשירות הקבע של חיל האויר. שנתיים עשה כמדריך בבית הספר לטיס ולאחר מכן המשיך להתקדם במסגרת טיסתית והגיע לדרגת רב סרן. במרס 1967 קיבל את הפיקוד על טייסת ה"פוגות" ובמקביל לכך פיקד גם על טייסת מתקדמת בבית הספר לטיס. היה מחנך את דור הטייסים הצעיר לא רק מבחינה מקצועית כי שאיפתו היתה להקנות להם גם ערכים שבלעדיהם לא ראה טעם לקיומו של חיל האויר. נלהב היה ומלהיב ומפקד בית הספר לטיס מציין במכתבו לאשתו כי התלהבותו לעבודה לא ידעה גבול וכי הטייסים הודבקו בהתלהבות ובאהבת המולדת שקיננה בו וכך הגיעו להישגים בלתי משוערים. אריה השתתף במלחמת ששת הימים - ויומיים לפני שנפל הוביל רביעיה של מטוסים להתקפה של שריון ירדני ממזרח לירושלים; בהתקפה זו הצליחה יחידתו להשמיד שבעה טנקים של האויב ולמרות האש ששולחה בו והתחמושת שאזלה חג אריה מעל לשטח והכניס רביעיית מטוסים נוספת לתקיפה כשהוא מכוון אותם למטרות. באופן זה נמנעו אבידות רבות מכוחותינו. על שירותו זה בקרב הוענק לו עיטור העוז. יומיים לאחר מכן ביום א' בסיון תשכ"ז (9.6.1967) הוא היום החמישי לקרבות, נקרא אריה צפונה ובהנמיכו טוס שם כדי להתקיף את האויב מן האויר נפגע ומטוסו התרסק כשהוא בתוכו. זה היה ליד עמודיה שברמת הגולן. הניח אשה ושתי בנות. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בהרצליה. נוצרה קרן להנצחת שמו שפירותיה ישמשו מילגה ללימודים. ב"יובל", בטאון תלמידי בית הספר התיכון החדש הונצח שמו. הקרב תואר בספר "החודש הארוך ביותר" למיכאל בר זוהר, וכן במאמרו של דוב גולדשטיין "יזכור לטייס" שנכלל בספר "לא על החרב לבדה".