בן אנט (חנה) ויצחק. שלום נולד בי"ד באייר תשכ"ד (26.4.1964) במושב חוסן שבגליל המערבי. שלום למד בביה"ס היסודי ב"מעונה" ובחטיבת הביניים "יד נתן", סמוך לעיר עכו. את התיכון סיים בישיבה "מגדל אור" שבמגדל העמק, ועד למועד גיוסו סייע בעבודות משק המשפחה.

בשנת 1982 התגייס שלום לצה"ל ושירת בנח"ל המוצנח, בפלס"ר (פלוגות סיור). את הטירונות עבר בתנאים הקשים של לבנון ולמרות זאת לא שמעו אותו מתלונן. לבני משפחתו זכורה תגובתו ללחצים שהופעלו עליו: "לא יעלה על הדעת שאני לא נשאר עם החבר'ה ועושה כמו כולם". את השירות הצבאי סיים בהצטיינות ושב למושב לסייע לאביו.

ב-10.7.1986 התגייס לימ"מ של משמר הגבול. שלום סיים את ההכשרות הנדרשות מלוחם ביחידה, ובנוסף לכך הוכשר כחבלן. שלום השתתף בפעילויות של היחידה, כשהבולטת שבהן הייתה האירוע עם האוטובוס בצומת ערוער. הוא עבר גם גיבוש והכנה לקורס קצינים, שאליו היה מיועד לצאת.

בדצמבר 1989 התחתן שלום עם יעל.

חברים מספרים על שלום, צ'רלי בפי אוהביו, שבלט בטוב לבו ובנכונותו התמידית לסייע לכל אדם באשר היה. הוא ניחן בצניעות, ביישנות, אצילות נפש ואומץ לב, שהפכו לשם דבר בקרב כל מכריו. תחביביו היו: פעילות ספורטיבית, צלילה, גלישה וטיולים בטבע שאותו כה אהב.

בשנת 1990 יצא שלום לקורס קצינים. במהלך ההשלמה לקורס, בהיותו בירושלים, התעורר שלום בבוקר יום ראשון ב' בחשוון תשנ"א (21.10.1990) לשמע צעקות מהרחוב. התמונה שנגלתה לעיניו הייתה של מחבל חמוש בסכין הנמלט על נפשו לאחר שדקר חיילת בשכונת בקעה בירושלים, ואנשים צועקים. הוא קרא למחבל לעצור, ומשלא עצר ירה בו שלום על מנת לפצוע אותו. אך המחבל הפצוע רץ לעברו ודקר אותו מספר פעמים, עד ששלום נהרג.

במותו הטראגי הביא לידי ביטוי מוחשי את אישיותו יוצאת הדופן. אף כי הייתה בידו הברירה לירות במחבל ולהורגו, נמנע מכך ודרש ממנו להיכנע, מתוך האמונה העמוקה שניתבה את חייו, בזכות המוחלטת של הזולת לחיות. על כך שילם בחייו.

רב-סמל ראשון שלום נפל בקרב. בן עשרים ושש היה בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, ירושלים. הותיר אישה בהיריון, אם, אחים ואחיות.

שבועיים לאחר נפילתו של שלום נולדה בתו - שירלי.

לאחר מותו הוענק לשלום "עיטור האומץ משטרה" על ידי מפכ"ל המשטרה.

נעשו כמה פעולות הנצחה לזכר שלום:

נכתב ספר לזכרו; ספר תורה על שמו של שלום נתרם לישיבה התיכונית בקריית חינוך בבית שמש; גלעד על שם שלום הוקם על ידי חבריו ליחידה בסמוך למקום הירצחו; מחזור בבית הספר התיכון בפרו נקרא על שם שלום; חדר הנצחה לזכר שלום נבנה בקריית חינוך ובקריית ארבע; פעולות הנצחה נעשו לזכרו בבית הספר "פלך" בירושלים.

שמו של שלום מונצח באנדרטת הימ"מ, באנדרטת עירון ובאנדרטת בא"ר (בית הספר הארצי).