בתם של מרים ואיתן. נולדה בשנת תשל"ג (1973) ברחובות.

שרון גדלה ברחובות ובה למדה – בבית הספר היסודי "עמוס דה שליט" ובתיכון "אורט". היא סיימה את לימודיה בהצלחה רבה במגמת לבורנטיות.

שרון, בעלת העיניים היפות והמיוחדות בצבע סגול-כחול, הייתה ילדה אנרגטית, שמחה ודעתנית. היא התאפיינה באישיות חמה וחברותית במיוחד, ובזכות אופייה הפתוח והלבבי הייתה מוקפת דרך קבע בחברים וחברות.

מגיל צעיר גילתה עניין רב בספורט. היא השתתפה בחוג קראטה וכשבגרה הוכשרה להיות מדריכת ספורט.

בתום לימודיה התיכוניים התגייסה לצה"ל. היא החלה את שירותה הצבאי בתפקיד של בודקת במעבר הגבול בגשר "אלנבי", ומילאה את תפקידה במסירות ובאחריות. בהמשך דרכה הצבאית עברה לשרת בחיל החינוך כמורה חיילת. היא סיימה את קורס ההכשרה בהצלחה רבה ונהנתה מאוד משירותה בתפקיד ומהעבודה עם החיילים.

במהלך שירותה חלתה שרון והחלה לעבור טיפולים קשים מאוד ואינטנסיביים. משך כל חודשי הטיפולים, במהלך השירות ואחרי ששוחררה מצה"ל, תיעדה שרון את חייה, ונהגה לומר "אני רוצה לחיות, אני אתמודד בטוב, ברע ובנורא".

שרון שאפה ללמוד פסיכולוגיה ולעסוק בעתיד בתחום שיאפשר לה לסייע לאחרים ולהעניק מעצמה לזולת. מתוך רצון להתפתח ולהרחיב את השכלתה, היא נרשמה ללימודים באוניברסיטה והחלה ללמוד פילוסופיה.

שרון לא זכתה להשלים את התואר. בחודש ינואר 1997, שבעה חודשים בלבד לאחר פטירתו של אחיה הבכור האהוב גל, היא נפטרה.

שרון תדמור נפטרה ביום י"ח בשבט תשנ"ז (26.1.1997). בת עשרים ושלוש בפטירתה. הובאה למנוחות בבית העלמין ראשון לציון – גורדון. הותירה אחריה הורים.

שרון מונצחת בעירה רחובות - בבית הספר "דה שליט" שבו למדה, בבית יד לבנים ובאנדרטה לנופלים בני העיר.