בן יצחק ועליזה, חברי קבוצת דגניה א'. נולד ביום ט"ז במרחשון תרצ"א (7.11.1930) בקבוצה. סיים את לימודיו בבית-החינוך המשותף בדגניה א' ולאחר-מכן למד בבית-הספר התיכון לחקלאות בבית-ירח וסיים את לימודיו בו. עד גיוסו לצה"ל באפריל 1951 עבד במשק כחבר-הקבוצה אך מאהבתו לנגינה הקדיש מזמנו למוסיקה והשתתף ככנר בתזמורת הסימפונית של עמק-הירדן. כן גילה נטיה לספורט. בימי מלחמת-הקוממיות השתתף בהגנת גשר אשר לשם נשלח על-ידי המפקדה. בצה"ל השתייך לחיל-האויר וביום ט"ז באייר תשי"ג (1.5.1953) נפל בשעת מילוי תפקידו (יחד עם חברו דויד אברמסון) והובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית שבבית-הקברות בדגניה א'. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן. חורשת ארנים ירושלמיים ניטעה לזכר ארנון וחברו דויד. בימי מלחמת-הקוממיות נפל אביו של ארנון על הגנת-דגניה בקרב על צמח. כיוון שארנון אהב ספורט הקים הנוער המקומי מגרש לכל מיני פעולות ומשחקים ספורטיביים ושמו: "מגרש ארנון".