בן חנה ויחזקאל, נולד בשנת תרנ"ה (1894) בעיר הראת, אפגניסטן למשפחת רבנים. דוד למד בתלמוד-תורה בעירו וכאשר בגר לימד בתלמוד-תורה ושימש כשוחט ובודק. הוא נשא לאישה את שרה ולזוג נולדו שתי בנות.

בשנת 1930 החליט לעלות ארצה, כדי לשהות במחיצת שני סביו שעלו לארץ-ישראל לפניו. כעבור שבע שנים הצטרפו אליו אישתו ושתי בנותיו הקטנות והמשפחה המאוחדת התגוררה בשכונת הבוכרים בירושלים. בינתיים נוספו למשפחה שלושה ילדים וכדי לפרנס ולהאכיל את בני המשפחה רבת-הנפשות נאלצו דוד ושרה לעסוק בכל עבודה מזדמנת. דוד עבד בחקלאות ובבניין, היה אדם טוב-לב וצייתן המבלה את עתותיו הפנויות בחוג המשפחה או בבית-הכנסת.

במלחמת-העצמאות גוייס דוד לחטיבת "עציוני" ועבד בבניית ביצורים בעירו ירושלים. ביום כ"ו באדר ב' תש"ח (6.4.1948), בעודו בונה קיר מגן בקרית שמואל, נפגע מיריית צלף ונהרג במקום. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בסנהדריה. הניח אישה, שלוש בנות, שני בנים ואח.

זכרו של דוד הונצח בספר התורה שנכתב לזכרם של לוחמי מלחמת-העצמאות.