אנדרטה לחללים היהודים בצבא הרוסי במלחמת העולם השנייה

כחצי מיליון חיילים יהודים לחמו בשורות הצבא האדום במלחמת העולם השנייה ובהם רבים שעוטרו באותות הצטיינות על חלקם בקרבות באויב הנאצי. כל זאת במחיר כבד: כמאתיים אלף מהם נפלו במערכה. אנדרטה זו הוקמה לזכרם בהר הרצל בסתיו תש"ן (1989).

אנדרטה לחללים היהודים בצבא הפולני במלחמת העולם השנייה

ערב המלחמה, בספטמבר 1939, גוייסו כמאה וחמישים אלף חיילים יהודים לצבא הפולני, ולחמו בפולש הנאצי עד שנכנע. כשישים אלף מהם נפלו בשבי, רובם מצאו את מותם במחנות השבויים, או הושמדו. עשרות אלפים נוספים התנדבו ליחידות הפולניות בכוחות בנות הברית, במערב ובמזרח.
אנדרטה זו, לזכר הרבבות שנפלו במערכה, הוקמה בהר הרצל בשנת תשנ"ח (1998).

אנדרטה לחללים מתנדבי היישוב בארץ ישראל במלחמת העולם השנייה

קרוב לשלושים אלף מאנשי היישוב היהודי בארץ ישראל התנדבו לשרת בצבא הבריטי במלחמה נגד גרמניה הנאצית. מאות מתוכם נפלו במערכה, והובאו לקבורה בבתי עלמין צבאיים בריטיים בצפון אפריקה ובאירופה. רבים משמות הנופלים מופיעים על לוח האנדרטה שנחנכה בהר הרצל בשנת תשל"ג (1973).

אנדרטה לחללי האנייה "ארינפורה"

ביום כ"ז בניסן תש"ג (1.5.1943) תקפו מטוסים גרמניים שיירת אניות תובלה של הצי הבריטי שהייתה בדרכה מאלכסנדריה שבמצרים לאי מלטה שבים התיכון. ה"ארינפורה", אחת מספינות השיירה, נפגעה וטבעה כשעליה יותר מאלף חיילים, ובהם שלוש מאות וארבעה מתנדבים יהודים מארץ ישראל.
לזכר מאה וארבעים אנשי פלוגת התובלה 462, מתנדבי היישוב שאבדו במצולות ים, הוקמה בהר הרצל אנדרטה דמוית אנייה ולידה בריכת מים שבקרקעיתה חקוקים שמות הנופלים.
האנדרטה הוקמה בשנות החמישים של המאה העשרים והייתה אחת האנדרטאות הראשונות בהר הרצל.

אנדרטה לכ"ג יורדי הסירה

ביום כ"א באייר תש"א (18.5.1941) יצאו עשרים ושלושה לוחמי פלמ"ח ומפקדם הבריטי מנמל חיפה על סירת המנוע "ארי הים", בדרכם לפעולת חבלה במתקני הנפט שבטריפולי, לבנון, שסיפקו דלק לכוחות גרמניה הנאצית. הספינה לא הגיעה ליעדה ונראה שנפגעה וטבעה מול חופי לבנון. האנדרטה לזכר כ"ג הלוחמים שמקום מנוחתם לא נודע, הוקמה בהר הרצל בשנת תשי"א (1951).

קבר אחים לחללי שיירת נבי-דניאל

ביום ט"ז באדר ב' תש"ח (27.3.1948) יצאה שיירת אספקה גדולה מירושלים לנצורים בגוש עציון. בדרכה חזרה חסמו הערבים את נתיב נסיעתה סמוך לקבר נבי-דניאל. מרבית אנשי המשוריין הראשון בשיירה נהרגו או נפצעו, ומפקדו החליט לפוצץ אותו על יושביו כדי שלא ייפלו בידי האויב. גופות אחד- עשר הלוחמים וגופת נהג המשוריין הובאו להר הרצל בשנת תשי"א (1951) ונקברו בו בקבר אחים.

גן הנעדרים לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע

גן זה הוקם בשנת תשס"ג (2003) על שטח חלקת הנעדרים ההיסטורית שבבית העלמין הצבאי בהר הרצל. במרכז הגן קיר השמות למאות חללי מערכות ישראל שנפלו בגבולות הארץ ומחוצה לה ומקום קבורתם לא נודע. בחורש שבצדו הצפוני של הגן מונחות יותר ממאתיים כריות מצבה לזכר חללים נעדרים, ובהם נעדרי מלחמת העצמאות (1948) ונעדרי מלחמת יום הכיפורים (1973), טייסים, ימאים ועוד.
מדי שנה בשנה, ביום ז' באדר-יום פטירתו של משה רבנו על פי המסורת, נערך במקום הטקס הממלכתי הרשמי לנעדרים במערכות ישראל.

אנדרטה לחללי הרובע היהודי בירושלים והלוחמים שהובאו לקבורה בהר בזיתים

על קירות אנדרטה זו חקוקים שמותיהם של שבעים ושישה מהנופלים במערכה על ירושלים במלחמת העצמאות שנטמנו בהר הזיתים, ובהם שלושים ושניים לוחמים שנפלו באייר תש"ח (מאי 1948) בקרב על הרובע היהודי הנצור בעיר העתיקה. לוחמים אלה הובאו לקבורה ברובע קודם שנפל ביד הלגיון הירדני. לאחר מלחמת ששת הימים (1967) והשיבה לעיר העתיקה בירושלים הועברו עצמותיהם של חללי הרובע היהודי ונטמנו בקבר אחים בהר הזיתים.

אנדרטה לחללי הצוללת "דקר"

בחצות ליל כ"ד בטבת תשכ"ח (25.1.1968) נקלט סימן החיים האחרון מצוללת אח"י "דקר" (צ-77), ושישים ותשעה אנשי צוותה אבדו במצולות. שלושים ואחת שנה של חיפושים בלתי נלאים אחר ה"דקר" לא העלו דבר. ביום י"ג בסיוון תשנ"ט (28.5.1999) נמצא גוף הצוללת מונח על קרקעית הים התיכון בין כרתים לקפריסין, בנתיב הפלגתה המתוכנן של ה"דקר " אל חופי ישראל.

קבר קבוצתי לחללי הקרב על נווה-יעקב

המושבה נווה יעקב הוקמה על הכביש הראשי ירושלים - רמאללה והייתה יעד להתקפות חוזרות ונשנות מצד הערבים. ביום ז' באייר תש"ח (16.5.1948) היום השלישי להכרזת המדינה, נפלו חמישה ממגני היישוב בקרב ממושך עם האויב. עם כניסת הצבא הירדני לשטח החליט הפיקוד העליון של ה"הגנה" על נסיגה מהמושבה, וזו נהרסה עד היסוד. בחשוון תש"י (נובמבר 1949) הועברו גופות מגני נווה-יעקב למנוחת עולם בהר הרצל.

קבר אחים לחללי קרב לטרון

במאבק על הדרך לירושלים נערכו כמה מהקרבות הקשים שבמלחמת העצמאות על מוצבי הלגיון הירדני שבלטרון. ביום ט"ז באייר תש"ח (25.5.1948) יצאה חטיבה 7 שזה עתה הוקמה למבצע גדול ומשולב לכיבוש לטרון. ההתקפה נכשלה, והסתיימה בנסיגה ובאבדות כבדות. שבעים ואחד מלוחמי החטיבה נפלו בקרב, חלקם הובאו להר הרצל ונטמנו בו בקבר אחים.

קבר אחים לחללי משלט "הראדאר"

מוצב "הראדאר" הוקם על ידי הבריטים בראש גבעה שלטת ממזרח לקיבוץ מעלה החמישה. לאחר פינויו כבשו לוחמי הפלמ"ח את המוצב ומסרו אותו לאנשי חטיבת "עציוני". ביום י"ז באייר תש"ח (26.5.1948) תקף כוח גדול של הלגיון הירדני את המשלט וכבש אותו. ניסיון לוחמי חטיבת "הראל" לחזור ולכבוש את הגבעה, ביום כ"ג באייר תש"ח (1.6.1948), נכשל. שרידי הלוחמים שנפלו בקרבות ונותרו בשטח הועברו להר הרצל בתום המלחמה, ונטמנו בו בקבר אחים.

קבר אחים לחללי כפר עציון

המערכה על גוש עציון הייתה מהקשות שבמלחמת העצמאות. חצי שנה עמדו ארבעת יישובי הגוש במצור ובמתקפת אויב מתמשכת. בקרב האחרון שלפני נפילת הגוש בידי האויב, ביום ג' באייר תש"ח (12.5.1948), נפלו מאה חמישים ושלושה לוחמים. שרידיהם נאספו רק שנה ויותר אחר כך, ונטמנו בחשוון תש"י (נובמבר 1949) בכמה קברי אחים בהר הרצל. היו אלה מהקברים הראשונים שנכרו בבית העלמין.

קבר קבוצתי לחללי מחלקת הל"ה

בליל ד' בשבט תש"ח יצאה מחלקת לוחמים של ה"הגנה" והפלמ"ח מהמושבה הר-טוב, בדרכה ליישובי גוש עציון הנצורים. בבוקר ה' בשבט תש"ח (16.1.1948) גילו הערבים את הכוח, וכיתרו אותו ליד בית צוריף. בקרב שארך שעות ארוכות נפלו כל אנשי המחלקה, שלושים וחמישה במספר. גופותיהם נטמנו בבית העלמין של גוש עציון והועברו בתום המלחמה לקבורה בהר הרצל.

יד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה

שלושים ושניים מתנדבים לצבא הבריטי מבני היישוב היהודי בארץ צנחו בשנים 1944-1943 לתוך אירופה הכבושה כדי לסייע במלחמה באויב הנאצי ולעשות להצלת אחיהם היהודים. שנים עשר צנחנים נתפסו ונפלו בשבי, מתוכם הוצאו להורג שבעה. עצמותיהם של חנה סנש, חביבה רייק ורפאל רייס הובאו שנים אחר כך למנוחת עולם בהר הרצל, ולצד קברם הונחו כריות מצבה לזכר חבריהם הנופלים.

חלקת חללי מבצע "קדש"

בחלקה זו נטמנו עשרות מחללי מבצע "קדש" (מערכת סיני).
המבצע שהחל ביום כ"ד בחשוון תשי"ז (29.10.1956) נועד להרחיק את איום ריכוזי הצבא המצרי ברצועת עזה ובסיני, ולהביא לפתיחת מצרי טיראן החסומים לשיט ישראלי.
כמאה ושמונים לוחמים נפלו בשמונת ימי המבצע שבמהלכו נכבשו עזה, שארם א-שיח' ומרבית חצי האי סיני.

חלקת חללי מלחמת שלום הגליל

מבצע "של"ג" (שלום הגליל) החל ביום ט"ו בסיוון תשמ"ב (6.6.1982).
מטרתו הייתה להשמיד את תשתית הטרור הפלסטיני שבדרום לבנון ולפגוע במחבלים שהתקיפו את יישובי גבול הצפון ויצאו לפיגועים בישראל. בהמשך התפתחה הלחימה תוך כדי עימות עם יחידות הצבא הסורי שבלבנון, וכוחות צה"ל נכנסו לביירות. עשרות מקרב הנופלים במבצע "של"ג" הובאו לקבורה בחלקה זו.

חלקת עולי הגרדום

במקום זה הובאו למנוחת עולם ארבעה מחברי המחתרות ניל"י (1917) ולח"י (1945) שנפלו במלחמתם בשלטון הזר בארץ. שלושה מהם הוצאו להורג בתלייה בקהיר ובדמשק. לצדם נטמנו שני חברים בחוליית המודיעין הישראלית במצרים, שנתפסו והועלו לגרדום בקהיר בשבט תשט"ו (ינואר 1955).
בשנת תשס"ט (מאי 2009) ניטע בחלקה זו, למראשות קברו של אבשלום פינברג, חוטר מהדקל שצמח מגלעין תמר שהיה בכיסו בעת שנרצח.

אנדרטה לחללי פעולות האיבה והטרור

על קירות אנדרטה זו שנחנכה בשנת תשנ"ח (1998), מונצחים שמותיהם של אנשי היישוב היהודי בארץ שנפלו טרם קום המדינה, ושמותיהם של אזרחי מדינת ישראל שנהרגו בעתות מלחמה ובפעולות איבה וטרור מאז שנת תר"ך (1860)- שנת היציאה אל מחוץ לחומות ירושלים, ועד היום.

קבר אחים לנספים באניית המעפילים "סלבדור"

בראשית דצמבר 1940 יצאה מהנמל ורנה שבבולגריה הספינה "סלבדור", ועליה שלוש מאות חמישים ושניים מעפילים שעשו את דרכם לארץ ישראל. בבוקר י"ב בכסלו תש"א (12.12.1940) נקלעה הספינה לסערה קשה בים השיש והתנפצה אל הסלעים שליד העיירה הטורקית סיליבריה. מאתיים שלושים ושמונה מהנוסעים, ובהם שישים ושישה ילדים, טבעו בים. ביום כ"ג באלול תשכ"ד (31.8.1964) הובאו שרידי הנספים לקבורה בהר הרצל.

קבר קבוצתי לנספים בספינת העולים "אגוז"

"אגוז" הייתה ספינה קטנה שהפליגה ממרוקו לגיברלטר ובאמצעותה עלו לארץ מאות מיהודי מרוקו במחתרת. ביום כ"ד בטבת תשכ"א (11.1.1961) טבעה "אגוז" בשל סערה בים וארבעים וארבעה העולים היהודים שעל סיפונה ירדו עמה למצולות. גופות עשרים ושניים מהם נאספו בימים הבאים והובאו לקבורה בעיירה אל- חוסימה שבמרוקו.
ביום ט' בשבט תשנ"ב (14.1.1992), בהסכמת מלך מרוקו, הועלו עצמותיהם ונטמנו בטקס ממלכתי בהר הרצל, ולידם שורת כריות מצבה לזכר אחיהם הנספים.

אנדרטה לחללי "נצר אחרון"

יד זיכרון לעשרות חללי מערכות ישראל, ניצולי שואה שנותרו נצר ושריד אחרון למשפחתם, שעלו לארץ, התגייסו לשורות הצבא, ונפלו בקרב על תקומת המדינה.

חלקת גדולי האומה

מקום מנוחתם של נשיאי מדינת ישראל, ראשי ממשלתה, יושבי ראש כנסת ישראל ורעיותיהם, מיום הקמת המדינה.

קבר זאב ז'בוטינסקי

במקום זה נטמנו זאב ז'בוטינסקי (1880 - 1940), ממייסדי הגדודים העבריים ותנועת בית"ר וממנהיגי הציונות, ובני משפחתו.

חלקת מנהיגי התנועה הציונית

כאן טמונים ראשי ההסתדרות הציונית ובני משפחת הרצל.

קבר בנימין זאב הרצל

במקום זה נטמן בקיץ תש"ט (1949) חוזה מדינת היהודים, בנימין זאב תיאודור הרצל (1860 - 1904).

יד זיכרון לעולי אתיופיה

אתר ההנצחה לזכר ארבעת אלפים עולי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ ישראל בשנים 1984-1980. מדי שנה בשנה, בכ"ח באייר- יום ירושלים, מתקיים באתר הטקס הממלכתי לציון זכרם.
האתר נבנה ביזמת המשרד לקליטת העלייה בשיתוף ההסתדרות הציונית העולמית ומשרד הביטחון, ונחנך באדר תשס"ז (מרס 2007).

חלקות חללי שנות התשעים והאלפיים

בחלקות אלה קבורים חללים שנפלו בעת שירותם בצה"ל בפעילות חבלנית, בפעילות מבצעית, במלחמת לבנון השנייה, במבצע "עופרת יצוקה" ובנסיבות אחרות.

אחת מחלקות חללי מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים (יוני 1967) התנהלה בשלוש חזיתות בו-זמנית והסתיימה בכיבוש סיני, בכיבוש רמת הגולן ובשחרור ירושלים. כשמונה מאות לוחמים נפלו במערכה, עשרות מהם הובאו לקבורה בהר הרצל.

אחת מחלקות חללי מלחמת יום הכיפורים

כאלפיים ושש מאות חיילים נפלו במלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973), בחזית המצרית ובחזית הסורית. מאות מהם נאספו בתום הקרבות מבתי העלמין הארעיים בכל רחבי הארץ, והובאו למנוחת עולם בהר הרצל.



כל הזכויות שמורות © 2010. מדינת ישראל, משרד הביטחון. ראה דף " למבקר באתר"
Copyright © 2010. The State of Israel, Ministry of Defense. All rights Reserved. See "Notes" page