אנדרטת דרך הגבורה לחללי חיל ההנדסה בכל מערכות ישראל

בשנת 1948, במלחמת העצמאות, הייתה ירושלים העברית מוקפת בכוחות ערבים ונתונה במצור שנמשך כמה חודשים. לאחר כישלון ההתקפות הישראליות על משטרת לטרון, בה שלט הלגיון הירדני, הוכשרה במבצע הנדסי מורכב דרך עוקפת אל העיר שעברה מדרום ללטרון. דרך העפר, שנקראה "דרך בורמה", אפשרה העברת מזון, מים ונשק ממרכז הארץ לירושלים ושברה את המצור.את דרך העפר החליף כביש שנחנך בשלהי הקרבות, ב-7 בדצמבר 1948. כביש זה שימש את התנועה לירושלים עד אחרי מלחמת ששת הימים ביוני 1967, אז נכבש אזור לטרון. הכביש נקרא - דרך הגבורה.בשנת 1950 הוקמה בשולי יער חולדה, נקודת המוצא של הכביש, אנדרטה לזכר מי שסללו אותו.סוללי הכביש היו ראשוני חיל ההנדסה, שהוקם בשנת 1947 על בסיס כוחות ההנדסה, הבנייה והחבלה של ההגנה ואנשי הבריגדה היהודית ששירתו בחיל ההמהנדסים המלכותיים של בריטניה. חיל ההנדסה הקרבית (חה"ן) הוא כיום אחד מהחילות בזרוע היבשה של צבא ההגנה לישראל. ייעודו - הבטחת יכולת התמרון של צה"ל תוך שלילת יכולת זו מהאויב, כולל פריצת מכשולים ושדות מוקשים, הכשרת צירי תנועה, גישור וצליחה, בניית ביצורים והתגוננות מפני נשק בלתי-קונבנציונלי בשדה הקרב.בשנת 1982 הוחלט שהאנדרטה תורחב להיות האנדרטה המרכזית לחללי חיל ההנדסה בכל מערכות ישראל.