בן לאה וישראל. נולד ביום ז' בתמוז תשל"ג (14.7.1973) במחצקאלה שבקווקאז. היה הבן השלישי במשפחה בת שמונה בנים. כשמלאו לאדוארד שלוש שנים עלתה המשפחה לישראל ובנתה ביתה בשדרות.

אדוארד למד בבית-הספר היסודי 'שקמים'. כשהגיע לכיתה ז' בחר ללמוד בבית-הספר התיכון 'נחלת יהודה' בראשון לציון, במסגרת הפנימייה החקלאית. הוא אהב את בית-הספר, היה תלמיד טוב ומגיל צעיר מאוד גילה כשרונות מוזיקליים. הוא היטיב לנגן בגיטרה והשתתף בחוגי מוזיקה במסגרת המתנ"ס. אדי היה ילד אהוב, תמיד עסוק בפעילות חברתית. הוא השתלב בקרב חבריו החדשים והיה לאחד הילדים המרכזיים בחברה. אדי בלט במזגו השקט והנוח והיה אהוב ומקובל על כולם: תלמידים, מדריכים ומורים.

בשלהי חודש נובמבר 1991 גויס אדוארד לשירות חובה בצה"ל. הוא הוצב בחיל-השריון ויצא לטירונות. הוא המשיך את מסלול חיל-השריון בקורס נהגי טנקים-מג"ח והוצב כלוחם. עקב בעיות בעיניו, הורד הפרופיל הרפואי שלו, הוא שובץ מחדש. לדברי מפקדו היה אדוארד חייל בעל מרץ רב, שמח וחייכן, שמילא תפקידו ביעילות רבה. אדוארד לא השלים עם תפקידו החדש ושאף לחזור לתפקידו כלוחם בגדוד שריון.

ביום י"ב בניסן תשנ"ג (3.4.1993) נפל אדוארד בעת שירותו. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בשדרות. הותיר אחריו הורים ושבעה אחים - גדי, רומן, איציק, אלה, דוד, יוסי, ויגאל.