בן שגית ועמנואל. נולד ביום ז' בתשרי תשנ"ב (14.9.1991) בבאר שבע. ילד שני להוריו, אח לנופית.
אושרי גדל בבאר שבע עם אימו ועם אחותו בבית חם ומלא אהבה.
לאחר סיום לימודיו בבית הספר היסודי הצטרף לבית ספר טכני ולמד במגמת אלקטרוניקה. בזכות קסם אישי, לב רחב, כריזמה וחיוך מאיר פנים הקסים את כל סובביו – חברים ומורים כאחד, והיה מוקף חברים דרך קבע. אושרי היה תלמיד מצטיין שלא נדרש להשקעה רבה כדי להצליח בלימודיו.
בשנות לימודיו בתיכון החל אושרי להתעניין בהיסטוריה של מדינת ישראל. הוא למד על המדינה, על המלחמות לאורך השנים ועל מורשות הקרב. התעניינותו הגיעה לשיאה בשנת 2006, בזמן מלחמת לבנון השנייה. הוא עקב אחר כל פיסת מידע, ותחושת הציונות ואהבת הארץ התחזקה והלכה. זו גם הביאה אותו להחלטה להתגייס לשירות קרבי ולתרום מעצמו למען המדינה ואזרחיה.
ביום 15.3.2010 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחיל ההנדסה, גדוד 605 ("המחץ" – הבקעה, מיקוש, חבלה, צליחה). כבר מיומו הראשון בחיל הבחינו מפקדיו ביכולותיו הגבוהות ויוצאות הדופן וייעדו אותו למסלול פיקודי. וכך, לאחר סיום מסלול ההכשרה יצא לקורס מ"כים (מפקדי כיתות) ולאחר מכן לקורס קצינים.
אושרי זהר ופרח בקורס. הוא הקרין עוצמה פנימית ודבקות במטרה ולא היה מאושר וגאה ממנו.
באמצע אוגוסט 2011 זכתה משפחתו של אושרי לפגוש אותו, באירוע הכנסת ספר תורה לזכרו של סבו.
שבועיים אחר כך, במהלך קורס הקצינים בבה"ד 1, ביום חמישי 1 בספטמבר 2011, אושרי נפטר.
סמל אושרי (יחזקאל) אליהו נפל בעת שירותו ביום ב' באלול תשע"א (1.9.2011). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. הותיר אם ואחות.
על מצבתו כתבו בני משפחתו: "גיבור שלנו, החיוך הכובש הלב הרחב והקסם שפיזרת ישארו בנשמתנו".
אחותו כתבה, ביום הולדתו העשרים וחמישה: "אושרי שלי – יום הולדת שמח,היום אתה בן עשרים וחמש, וואו הגעת כבר לגיל הרבה יותר בוגר ומחייב. בכל שנה ביום הזה היינו נערכים ומתרגשים לקראת מסיבת ההפתעה שהחבר'ה היו מארגנים לך – מסורת!!! הבית היה מתמלא באנשים – בסלון, במטבח, במרפסת, בחדר שלך, ואתה היית מגיע ומופתע בכל פעם מחדש ...
עברו כבר חמישה ימי הולדת בהם אתה לא איתנו, היום החלטתי להגיע לראשונה לבית העלמין כדי לומר לך 'מזל טוב', תמיד זה מרגיש לי לא מחובר והספק האם אתה באמת שם עדיין מחלחל בגופי אך החלטתי להגיע – עם כמה פרחים אדומים, חור ענק בלב והרבה אהבה – אהבת אחים כזאת שמפוצצת לי את הבטן ואין אותה עם מי לחלוק ...
דיברתי איתך הרבה, אושר שלי, אני מקווה שאתה מרגיש אותי בחגיגות יום ההולדת שבטוח יש לך אי שם, מקווה שאנחנו רוקדים שם, נקרעים מצחוק, מתחבקים חזק חזק ושאני משגעת אותך מלא, כהרגלי. מאחלת לך להמשיך ולהיות מואר במקום בו אתה נמצא, בטוחה שהמנהיגות והכריזמה שלך ממשיכים לסחוף את כולם אחריך, שאתה בריא ושמח ושעושים לך מסיבה שווה לפחות כמו אלו שהיינו עושים לך פה ...
מתגעגעת אליך אהוב שלי, החור ענקי וכואב, מאחלת לך באמת הרבה מזל – הרבה מזל טוב!!! מגיע לך, מגיע לנו".
אושרי מונצח באנדרטת דרך הגבורה לחללי חיל ההנדסה בכל מערכות ישראל שבצומת חולדה, ובאתר ברשת של עמותת חיל ההנדסה.
.
.