בן אברהם ולאורה. נולד ביום ה' באייר תרצ"ג (1.5.1933) בטריפולי אשר בלוב. גדל בבית ציוני ודתי בטריפולי והשתייך לתנועת הנוער הציוני. למד בבית ספר יסודי איטלקי שם ואף בבית "תלמוד תורה". בסתר נרשם אליעזר להעפלה, ובינתיים, בתום מלחמת הקוממיות, כשנפתחו שערי הארץ, היה הוא מראשוני העולים אליה בשנת 1949. בהגיעו לארץ למד במוסד החקלאי "נוה עמיאל" אשר ליד שדה יעקב. חי מיגיע כפיו ירא שמים רודף מצוות מטבעו, שקט ונחבא אל הכלים, צנוע ועניו. גויס לצה"ל בינואר 1951 ושירותו הסדיר היה בחטיבת "גבעתי". השתתף בקרבות נגד הסורים ובשנת 1952 השתתף בפעולת התגמול על הכפר פלמה, אשר בה נפצע קשה ושכב כחודש ומחצה בבית החולים, אך למרות פציעתו המשיך לתת את שירותו במילואים ביחידות קרביות, השתתף ביחידות קרביות. השתתף במערכת סיני. תמיד היה נאמן לתפקידו ולחבריו, ובמלחמת ששת הימים, בקרב שהיה במבואות דיר-אל-בלח, זמן מה אחרי שחילץ פצוע משדה מוקשים, נפל - בהפגזה מפגיעה ישירה מפצצת מרגמה; הדבר היה אור ליום כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), הוא היום השני לקרבות. הניח אשה ושני ילדים, ובנפלו היתה אשתו בהריון. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר מכן הועבר למנוחת עולמים בהר הזיתים בירושלים. ספרייה תורנית על שמו הוקמה בבית הכנסת המרכזי אפרידר שבאשקלון ולוח שיש נקבע לידה המנציח את שמו. ב"יסודות", בטאון הסתדרות פועלי הבניין הועלה זכרו. כן הונצח בספר "יד לנופלים - בני אשקלון" שהוציאה העירייה.