בנם-יחידם של חנייה ורפאל, נולד ביום ו' בכסלו תרפ"ח (30.11.1927) בעיר גורהומורה, בוקובינה, רומניה.

בימי האימים של מלחמת-העולם השנייה, הוגלתה כל המשפחה לטרנסניסטריה, שם גוועה אמו ברעב. האב והבן נשארו בחיים.

גדעון עלה עם העלייה הראשונה של יתומי טרנסניסטריה בשנת 1945.

 בארץ למד במסגרת "עליית-הנוער" וסיים את בית-הספר החקלאי בעיינות; משם הלך להכשרה בחניתה והצטרף לפלמ"ח. היה רועה-צאן, שקט מטבעו צנוע ושקדן, חובב-טבע. דבר היותו רועה גרם לו קורת- רוח. רק במרחבי השדות נתגלה אופיו האמיתי. בחדרו היה מרבה לקרוא ולכתוב. שאיפתו היתה להעלות את אביו לארץ: "שאבי, לפחות, יראה חיים".

בפרוץ מלחמת-העצמאות השתתף בקרבות משמר העמק. לאחר שהכפר רוביה-אל-פוקה שליד משמר העמק נכבש בהסתערות נשלח גדעון לתצפית קדמית, שם נורה בידי צלף ערבי בשני כדורים בראשו.

הוא הובא לבית-החולים בעפולה, נותח ומת ביום ד' בניסן תש"ח (13.4.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בעפולה.

אביו רפאל עלה ארצה לאחר נפילת בנו בקרב, כך יצא שהם לא התראו משך כמה שנים.

חבריו מחניתה כתבו לזכרו חוברת "בשבילי ההר".