בן מינדל ודויד, נולד ביום כ"ד באב תרפ"ד (24.8.1924) בעיירה שטורליאו-הלי, הונגריה. דוב רכש לו השכלה תיכונית, היה ציוני מנעוריו ושימש זמן רב כמדריך במוסד-ילדים של תנועת "בני- עקיבא". לאחר שנמלט מאימי המלחמה והשמד העפיל לארץ בשנת 1946 באונייה "הגנה" ובבואו הצטרף לקבוצת "אחדות" של "הפועל המזרחי". לאחר זמן השתקע בירושלים ועבד כמסגר. עם בואו הצטרף מיד ל"הגנה" ועבר בה את כל האימונים הצבאיים.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס בין הראשונים להגנת עירו והיה בין מגיניה של שכונת ימין משה. משם נשלח לעטרות הנצורה והמנותקת ומשנאלצו לפנותה עבר לנוה יעקב. כשחזר ירושלימה השתתף בלחימה בהר-ציון, מוצררה ועוד. ב-9.6.1948 נפצע קשה בדיר-אבו-טור, ירושלים, וכעבור יומיים, ביום ד' בסיוון תש"ח (11.6.1948), מת מפצעיו. נקבר בסנהדריה.

ביום ט' בחשוון תשי"ב (8.11.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.