בן אורה ואברהם. נולד ביום כ"ג בטבת תשי"א (1.1.1951) בטריפולי שבלוב ועלה ארצה עם משפחתו כשהיה בן שמונה חודשים. תחילה התגוררה המשפחה במעברת בית חורון וב'מחנה ישראל', שם למד הרצל בבית-הספר הממלכתי-דתי 'מחנה ישראל'. בשנת 1962 עברה המשפה למגורי קבע בפתח תקווה והרצל המשיך את לימודיו בבית-הספר היסודי 'יסודות' שבמקום. הוא אהב לעסוק בפעילות ספורטיבית.

הרצל גויס לצה"ל באמצע אוגוסט 1968. לאחר הטירונות הוצב לחיל-האוויר בתפקיד נהג. הוא סיים את שירותו הסדיר בספטמבר 1971. בראשית יוני 1973 התנדב לשרת בצבא הקבע ושב לחיל-האוויר בתפקידו כנהג. להלן הערכת מפקדו, המצויה בתיקו האישי: "מבצע תפקידו במסירות רבה ובאחריות רבה. בעל יוזמה". הוא קיבל אות מלחמת יום-הכיפורים. במרוצת השנים נשא לאישה את פרח. הם התגוררו בפתח תקווה ונולדו להם שלוש בנות - לימור, מאיה ומורן.

ביום כ"ו באייר תשמ"ו (4.6.1986) נפל הרצל בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בפתח תקווה. השאיר אחריו אישה, שלוש בנות, אם, שש אחיות - אסתר, שושנה, אילנה, גרסינה, מזל וטוני וארבעה אחים - יעקב, חיים, איציק וראובן. הוא קיבל תעודת הוקרה וכבוד על שירותו בקבע.

במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "הרצל ז"ל מילא תפקידיו באמונה, ביושר ובמסירות. היה אהוד על מפקדיו, אנשי יחידתו ופקודיו. הוא זכה להערכת כל הסובבים אותו ודמותו תיחרת לעד בלב כולם".