בן ז'ניה ויוסף, נולד ביום ט"ז באדר תרפ"ח (8.3.1928) בעיר קובנה, ליטא. בשנת 1937, בהיותו בן 9 עלה לארץ, למד בבית- הספר התיכון "השכלה" בתל-אביב ועם גמר לימודיו בתיכון התגייס לנוטרות. שנה שירת בחיל-הנוטרים וכשהשתחרר החל לעבוד במחלקה הערבית של ה"הגנה" - שאליה הצטרף עוד בשנת 1942 - ומצא סיפוק רב בשירותו זה. הוא אהב אמנות, ביקר בכל הצגות התיאטרון ובקונצרטים וארון-הספרים שלו היה גדוש ספרי אמנות.

בפרוץ מלחמת-העצמאות התגייס לצבא ומילא בגדודו תפקידים רבים, גם כמקשר וכפעיל בענייני תרבות, אך דרש ממפקדיו, על אף התנגדותם, להעבירו ליחידה קרבית. ביום ו' בתמוז תש"ח (13.7.1948) נפל בקרב על משלט 105 שנתפס על-ידי המצרים וחסם את הדרך לנגבה, לאחר שהצליח לקחת שלל תותח מידי האויב. התותח נקרא אחר-כך על שמו: "תותח זאב". הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בבאר טוביה.