בן פייגה-חנה ויצחק (איגנץ), נולד בשנת 1928 בבוקרשט, בירת רומניה ולמד מסגרות בבית-ספר תיכון-מקצועי. אחרי מלחמת- העולם השנייה יצא ב"נתיב-הבריחה" לבלגיה, שם פגש בחיילי הבריגדה היהודית והתנהג כאחד מהם. בשנת 1946 העפיל ארצה באונייה "החייל העברי". הצטרף לארגון "וג'ווד" שעלה להתיישבות בגליל העליון. זאב עבד בפלחה, בסיקול אדמת הקרן-הקיימת וכרועה-צאן והסתגל במהרה למקום ולעבודה.

במלחמת-העצמאות היה מרותק למקומו כמגויס מטעם המשק לעבודה ביום ולשמירה בלילה ועבר את האימונים הצבאיים. שירת בחיל הרגלים והשריון. במרס 1948 נשא אישה. השתתף בהגנת משמר הירדן מול התקפות הסורים. בהתקפה הגדולה, ב- 10.6.1948, נפצע קשה ועם נפול המושבה נלקח כשבוי לבית-חולים סורי ואחרי ניתוח מת שם ביום י"ב בסיוון תש"ח 19.6.1948)). בנו נולד אחרי מותו ונקרא על שמו.

בערב יום-הכיפורים תש"י 2.10.1949)) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.