חיים דמול 800314
חיל רגלים unit of fallen
חיל רגלים

חיים דמול

בן רומיה ויחיאל

נפטר לאחר השירות ביום
נפטר לאחר השירות ביום ז' בסיון תשס"ו
2.6.2006

בן 82.5 בפטירתו

סיפור חייו


בן רומיה ויחיאל. נולד בי"ח בשבט תרפ"ד (24.1.1924) בצנעא שבתימן.

חיים גדל בתימן עד גיל חמש, ועלה לארץ ב-1929 עם משפחתו. גרו ביפו, הוא למד בתלמוד תורה ובגיל ארבע-עשרה עבר ללמוד בפנימייה בכפר הנוער "בן שמן".

ב-1939 החלה מלחמת העולם השנייה. כעבור כשנתיים היה חיים אחד מעשרות אלפי צעירי היישוב שהתגייסו לצבא הבריטי. הוא שירת בחיל ההנדסה שלוש שנים, מרביתן בנאפולי שבאיטליה.

בתום המלחמה שב לארץ. ב-1948, עם תחילת מלחמת העצמאות, התגייס לגדוד 44 בחטיבת "קרייתי". החטיבה הוקמה בתל אביב ועם התקדמות המלחמה הצטרפה ללחימה בכוחות הערבים שתקפו ממזרח.

בליל 25 בספטמבר 1948 התנדב חיים לכוח שיצא לפעולה בכפר הערבי אל-מידיה, באזור מודיעין וקברות המכבים, כפר שכוחות ממנו ומכפרים שכנים תקפו את חיילי צה"ל במשלט 219 הסמוך. על לחימתו בקרב ופציעתו נכתב בספר "בעקבות לוחמים": "בפעולה זו הצטיין הרובאי חיים דמול, שפרץ לעמדת אויב ללא חיפוי, שיתק אותה וגרם לאויב אבדות. למרות שנפצע קשה ביקש מחבריו לעוזבו ולהמשיך בפעולה. הוא חולץ ומפקד הגדוד המליץ לציינו לשבח".

חיים נפצע קשה מאוד בעמוד השדרה. עבר טיפול ושיקום בן כמה שנים ב"תל השומר" אך נותר משותק ומרותק לכיסא גלגלים.

במהלך שיקומו הכיר בבית החולים את רות, אחות במקום. ביום האחרון של שנת 1952 הם נישאו. גרו בתל אביב, בה גידלו את ילדיהם – אסתר, איל וענת.

חיים הקים בית מלאכה לצביעת מכוניות. הוא נודע כאיש מקצוע מעולה ופרפקציוניסט בתחום, ופרנס בכבוד את משפחתו. כמי שבורך בידיים טובות ידע לתקן ולשפץ, אהב לעשות הכול בכוחות עצמו וכמה שפחות לבקש עזרה מהסובבים.

חיים היה איש משפחה חם ונדיב, אוהב, שקט וצנוע. אהב את החיים ואת הבריות והיה אהוב על כולם, דאג למשפחתו והיה רגיש לצרכי הסובבים אותו, שידר והפגין עצמאות וביטחון למשפחתו ולסביבתו. הבית שהקימו בני הזוג היה שמח ופתוח לכולם, ובו נהגו לארח חברים באווירה נעימה, תומכת וחמה.

מדי יום ביומו הוא ביקר ב"בית הלוחם" באפקה, שם נהג לעסוק בספורט, בציור ולהתרועע עם ידידים. היה אהוב ואהוד על המעמלות והעובדים שראו בו חבר, איש שיח וסוד. בשבתות אהב לטייל ברחבי הארץ וליהנות מנופיה.

עם השנים זכה לתשעה נכדים, שאהבו אותו אהבה עזה והיו קשורים אליו מאוד.

חיים דמול נפטר ביום ז' בסיוון תשס"ו (2.6.2006). בן שמונים ושתיים בפטירתו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין ירקון, תל אביב. הותיר אישה, שתי בנות, בן ונכדים.


סיפורי חיים נוספים בנושאים דומים:

מקום מנוחתו


אזור: 18
חלקה: 3א
שורה: 28
קבר: 26

ת.נ.צ.ב.ה

הנצחתו באתרי זיכרון