בן חוה-לאה ואברהם אלחנן, נולד ביום ג' בטבת תרצ"א (23.12.1930) בעיר לודז', פולין. בימי מלחמת-העולם השנייה, בשנת 1940, עלה עם אמו דרך סוריה לארץ ונתקבל כחניך לכפר הנוער הדתי שליד כפר חסידים. שש שנים למד והתחנך בכפר. היה נער פעיל בחברת-הילדים, עם הראשונים לכל פעולה משותפת, אם בסידור גינת-הבית ואם בהכנת תערוכת עבודות נגרות ומסגרות. היה חבר הגדנ"ע. נשלח לקורס מ"כים והיה למדריך אחראי ומצליח. עם סיום חוק לימודיו, בסוף 1947, חזר העירה אל אימו כדי להיות לה לעזר והחל ללמוד מסגרות. ליל ה29.11.1947-, בו החליטה עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, היה לו ליל שימורים. באותו לילה אמר לחברו: "כמה מאושר היה טרומפלדור במותו, שיכול היה לומר: 'טוב למות בעד ארצנו'".

עם פרוץ מלחמת-העצמאות היה בין הראשונים שהצטרפו לשורות הלוחמים. השתייך לגדוד "בית חורון" של חטיבת "עציוני". עם גיוסו נשלח לקורס מ"כים והיה למפקד כיתה קרבית. מאיר נפל ביום י"ב באב תש"ח (16.8.1948) בלכתו בראש כיתה בעת ניסיון לכבוש גבעה ליד ארמון הנציב ממנה הטרידו את כוחותינו. נקבר בשייח'-באדר א'.

ביום י"ז באלול תש"י (30.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.