בן לאה ואהרון, נולד ביום כ"ד באלול תרפ"ד (23.9.1924) בתל- אביב. המשפחה גרה בחולון. למד בבית-הספר "אליאנס", הגיש בחינות בצרפתית ועמד בהן בהצלחה, המשיך את לימודיו בבית- הספר "מונטיפיורי" וקיבל שם את תעודת-הגמר, אך המשיך להשתלם. למד בהתכתבות בבית-ספר בירושלים הנדסת חשמל, רדיו וטלפון. יוסף עמד לנסוע להשתלמות בחוץ-לארץ. בן 15 נכנס לשורות ה"הגנה" ועבר קורס איתות. עבד כעוזר למכונאי במכון הטכני "מונטיפיורי", והיה פעיל בחיים הארגוניים של עובדי הצבא.

עם החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ התגייס לחטיבת "גבעתי" והיה מהרגמים הראשונים. לחם בבת ים, ג'בליה, תל-א-ריש, חולדה ובדרך לירושלים, וסיים בהצלחה קורס מ"כים. ביום ג' באייר תש"ח (12.5.1948) נפל בעת ליווי שיירה ליד דיר איוב והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.