בן מינה ואריה-לייב, נולד ביום כ"ג בטבת תר"ץ (23.1.1930) בחיפה. סיים את בית-הספר העממי "גאולה", הצטרף לתנועת "המחנות העולים" והשתלם במכונאות. בהיותו בן 16 התגייס לפלמ"ח ובשורותיו עבר אימון צבאי. הוא היה בהכשרה מגויסת בגינוסר ובקיבוצים אחרים. בימי המצור שהטילו הבריטים שחיפשו נשק מגן בקיבוצים, היה ביגור, נתפש ונכלא ברפיח. משם עבר לחפצי-בה, בשאיפתו להצטרף לקיבוץ.

במלחמת-העצמאות התגייס, שירת בחטיבת "גולני" והשתתף עם אנשי גדודו בקרבות משמר העמק ועמק בית שאן. היה בין כובשי הכפר כאוכב אל-הווא. היה לוחם אמיץ-לב, שלא ידע פחד מעודו. וכשהזהירוהו הוריו שישמור על נפשו, נהג להשיב: "אם איהרג - איהרג, אבל מדינה עברית תהיה!" לאחר הנסיגה מג'נין התייצב הקו בהפוגה הראשונה ברכסים שמצפון לג'נין. עם חידוש הקרבות בתום ההפוגה הראשונה תקפו העיראקים בעוצמה רבה קו זה. נוכח עדיפות האויב נאלצו כוחותינו לסגת וייצבו קו חדש ברכס הגלבוע. בקרבות אלה נפל, באזור צנדלה על הגלבוע, ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחפצי-בה.