בן שיינדל ואריה, נולד ביום י"א בטבת תרפ"ט (24.12.1928) בתל- אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי לדוגמה, בבית-הספר התיכוני למסחר ברחוב גאולה ובבית-הספר הטכני "מונטיפיורי". את לימודיו סיים בהצטיינות ועמד לקבל מלגה להמשכת הלימודים בחוץ-לארץ, אך החליט ללמוד בטכניון בחיפה לאחר שיסיים את שנת השירות בנוטרות בחניתה.

מסוף נובמבר 1947, לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, נעשה שירותו זה לשירות מלחמתי. יוסף עסק בליווי שיירות ליחיעם, חניתה, מצובה, אילון, הקריות, נהריה וחיפה. הוא ניסה להרגיע את הוריו, כי בשירותו אין כל סכנה, אך לאחיו הצעיר, שביקש ממנו לחוס על עצמו, כמעשה חברים אחרים שנשארו בבית, אמר בפשטות: "אם כולם יעשו כך לא יהיה מי שיגן עלינו ועל ארצנו וישחטו אותנו כמו אצל היטלר".

יוסף נסע במשוריין שיצא בשיירה מנהריה במגמה לפרוץ את המצור על קיבוץ יחיעם. לאחר שגברו על שני מחסומים ערביים נעצרו לפני השלישי ותוך כדי קרב עם הערבים נפל, ביום ט' בשבט תש"ח (20.1.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה.