בנם יחידם של דוב וחוה. נולד ביום ג' באייר תש"ז (23.4.1947) באורדיה שברומניה. עד כיתה ז' למד בבית-ספר יסודי בעיר- מולדתו והצטיין שם בלימודיו. בעלות המשפחה לארץ בשנת 1961 התגשם חלומו. מיד עם בוא המשפחה לארץ התיישבה בקיבוץ גשר ובמשך הזמן הקצר אשר היתה שם התחבב הילד על כל יודעיו, למד עברית והמשיך ללמוד נגינה כי היה מוכשר לכך. הוא רצה להישאר בקיבוץ אלא שהמשפחה דרשה שהוא ישוב אל חיקם כי קשה היה להם לשאת את ריחוקו מן הבית. לאחר עזבו את המשק סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי במשמר הים בעכו ולאחר- מכן נכנס לבית-הספר לקציני-ים שם והיה בין המצטיינים בתלמידי-המוסד. תוכניתו היתה להמשיך את לימודיו בהנדסה ימית בטכניון העברי בחיפה ובזמנו הפנוי התכונן לבחינות-הכניסה

לשם. ידידים רבים היו לו כי בכל עת ובכל שעה היה מוכן לבוא לעזרת כל הנזקק הן בלימודים והן בבעיות אישיות. בספטמבר 1966, עם סיום לימודיו בבית-הספר בעכו, גויס לצה"ל והוצב לחיל-הים. מאותו יום שירת במשחתת "אילת". הוא היה ממונה על חדר הדודים והיה גאה בתפקידו האחראי. בימי שירותו במלחמת ששת הימים ולאחריה היה מרגיע את משפחתו בדבריו השקטים והמשכנעים, אך הוא לא רצה לרדת מעל סיפון מהשחתת, שאליה היה קשור בכל לבו. הוא השתתף בכל מיבצעי המשחתת, ואף בשעת טיבועה, בו מצא את מותו, ביום י"ח בתשרי תשכ"ח (21.10.1967) על-ידי טילים מצריים מול חוף רומני שבצפון סיני. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. מפקד חיל-הים, במכתב התנחומים למשפחה, ציין כי יוסף נמצא על משמרתו בחדר המכונות בשעת-מעשה ו"לאחר פגיעת הטיל בירכתי אח"י 'אילת' הוא הצליח להיחלץ משם - ולמרות היותו פצוע קשה לא זעק ולא צעק אלא חיכה בסבלנות ובשקט עד שתהיה אפשרות לטפל בו". המשפחה ייסדה ספרייה על שמו בבית-הספר לקציני-ים בעכו.