בן סלומון וסול. נולד בשנת 1953 בקזבלנקה שבמרוקו ועלה לישראל עםהוריו בשנת 1954. הוא למד בבית-הספר "מענית" ברמלה. היה אהוב על כל חבריו ורעיו הרבים, בעל מזג טוב, חביב ומקובל על כל מיודעיו. כאשר סיים יוסף את בית-הספר היסודי יצא לעבודה ואת כל משכורתו נתן לאמו, לה דאג ועזר תמיד.

הוא גויס לצה"ל, גיוס מוקדם, במאי 1971. בצבא הוכשר להיות נהג ועמד על כך שיציבוהו בקווים הקדמיים ולא בקרבת הבית. יוסף לא הספיק לשרת זמן רב. ביום כ"ו בשבט תשל"ב (10.2.1972), נפל בעת מילוי תפקידו. יוסף הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות שברמלה.

מפקד היחידה כתב מכתב תנחומים למשפחה השכולה בו ציין: "למרות שיוסף היה חייל חדש ביחידה (כארבעה חודשים בלבד), השתלב והתאקלם יפה וביצע במסירות את כל המוטל עליו. גילה רצון והתנדבות בביצוע עבודותיו".

יוסף מונצח ביד לשריון בלטרון ובאתר הנצחה לחללי חיל החימוש בנתניה.