בן רבקה וניסן, נולד ביום א' באלול תרפ"ט (6.9.1929) בעיר משהד, פרס, ועלה ארצה בשנת 1934. בהיותו בן 14 סיים את לימודיו בבית-הספר העממי בעפולה והיה לפועל חרוץ. הוא עבד שנים אחדות ב"אגד", כדי לעזור להוריו, ואחר-כך עבד בעבודות חשמלאות ובגיל 17.5 למד נהגות. יעקב היה פעיל ב"הגנה" מגיל צעיר והתאמן אימונים שונים. הוא עסק בספורט והירבה לקרוא ספרים בשעות הפנאי.

בחודש ינואר 1948 התגייס לשירות. היה במגידו והשתתף בקרבות נגד הכנופיות. ביום ב' באדר ב' תש"ח (13.3.1948) שמר על באר-מים של "מקורות" לרגלי הרי נצרת. עם גמר השמירה, כשיצאו השומרים במכונית לעבר עפולה, הותקפו ביריות מההרים. השומרים הספיקו לקפוץ מן המכונית, אך יעקב נפגע בכדורים הראשונים והובא פצוע לבית-החולים בעפולה. ברגעיו האחרונים ניחם את הוריו וקידם בשקט את פני המוות.

ביום ג' באדר ב' תש"ח (14.3.1948) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בעפולה.