בן מרים ומשה, נולד בשנת 1921 בעיר זדונסקה-וולה, פולין ולמד בבית-ספר עממי. היה חבר בקן המקומי של "הנוער הציוני". מלחמת-העולם השנייה עיכבה את עלייתו לארץ. שנות עבודת- הכפייה והכלא במחנות-ההסגר בתקופת מלחמת-העולם השנייה שברו את רוחו. בשנת 1945 הגיע לארץ והצטרף לקבוצת ניצנים. יחסם האדיב של חבריו וחיי-העבודה הקולקטיביים עודדוהו וחיזקו את אמונתו-באדם שלקתה. במשך שלוש שנים של מרגוע נפשי התערה בחיי הקבוצה. קנה לו ידיעה בלשון העברית ובהתערותו בעבודתו מצא את מקומו הקבוע במלאכת האפייה.

לאחר שנבלמה התקדמות הטור המצרי ליד אשדוד נותר קיבוץ ניצנים בעורפם. המצרים הבינו כי נקודה זו יכולה לשמש בסיס לפעילות כוחותינו בעורפם ולפיכך ריכזו כוח ניכר כדי לכובשה. ההתקפה המצרית הונחתה ביום 7.6.1948. מבעוד לילה הופגז המשק קשות ועם בוקר החלה הסתערות הרגלים, אך זו נבלמה באש המגינים. המצרים הגבירו את ההפגזה ואף הפעילו מטוסים שהפציצו את המשק וגרמו נזקים כבדים. בחסות חיפוי זה התקדמו כוחות רגלים ושריון מצריים והצליחו לחדור למשק ולהשתלט עליו. בקרב זה נפל יעקב, ביום כ"ט באייר תש"ח (7.6.1948) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בניצנים.

זכרו הועלה בחוברת "ניצנים במצור ובמערכה".