בן נסים ושרה. נולד ביום כ"ד באדר תרצ"א(13.3.1931)  בטריפולי אשר בלוב. למד שם בבית "תלמוד-תורה" וגם בבית-ספר איטלקי. עלה בגפו לארץ בשנת 1949 ומשפחתו הצטרפה שנה לאחר מכן. יצחק עבד בקיבוץ מעברות כרפתן יצחק גויס לצה"ל ובפרוץ מערכת-סיני נקרא לדגל ונפל בקרב רפיח ביום כ"ז במרחשון תשי"ז (1.11.1956). הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי וביום כ"ח בתשרי תשי"ח (23.10.1957) הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.

"ראוי יצחק מסיקה שנעלה את זכרו על דפי עיתוננו", כתב אפרא פורת שעבד עמו ברפת. "שנים רבות עבד אתנו. אהבנו אותו בשל רוחו הטובה, מסירותו בעבודה ויחסו הטוב אל הכל. הוא אהב את קיבוצנו בכל ליבו וידע להעריך כל מאורע בחיינו באור חיובי ונכון. (יצחק) התמחה יפה במקום עבודתו והיה מהימן ועצמאי – ובשל כך זכה להערכתנו בכל פעליו. רסיס פגע בו בעת הסתערות פלוגתו וניתק את פתיל חייו. אל היעד כבר לא הגיע. נתן את חייו למען בטחון מדינת ישראל. משפחה ענפה ורבים מחברי קיבוצנו מבכים אותו".