בן זלמן-יהודה ושיינה-עטל. נולד ביום ל' בניסן תרס"ז (14.4.1907) בעיר ריגה אשר בלטביה. התיחס על משפחת-רבנים בת כמה מאות שנים. אחרי שסיים את האוניברסיטה בשווייץ וקיבל את התואר "דוקטור לרפואה" עלה לארץ ושימש תקופה ארוכה כרופא "קופת-חולים" באיזור נתניה ועמק-חפר. היה פעיל בשורותיה של ה"הגנה". כשהתגייס כרופא לצבא הבריטי הוצנח כפרטיזן (מטעם הצבא הבריטי) ביוגוסלביה. לאחר-מכן היה רופא בערים שונות באיטליה הכבושה. חזר לארץ - ובפרוץ מלחמת-הקוממיות השתתף בה והיה הרופא הראשון בחיל-התותחנים בצה"ל. כשהגיעו ימי מערכת-סיני לחם בשורות-צה"ל. יחד עם ד"ר ש' כוכבא ערך וסידר את "ספר הבריאות" (בענייני היגיינה ותברואה - ובעיקר לצבא) שיצא בהוצאת "מערכות", ובעזבונו נמצאים גם שירים רבים. אחרי מערכת-סיני המשיך את שירותו בצה"ל בצבא-הקבע והגיע לדרגת-סגן-אלוף. היה סגן קצין רפואה ראשי של צה"ל. ביום כ"ה בשבט תשכ"ד (7.2.1964) נפטר במחלתו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה. הניח אשה ושני ילדים. בשנת 1966 הופיע ספרו בהוצאת "מערכות" "אדום על חאקי" - סיפורים, רשימות וזכרונות של "פציפיסט שרוב ימיו לבש מדים".