בן שרה ומשה. נולד ביום כ"ז בתמוז תרע"ח (7.7.1918) בדיסבורג שבגרמניה וסיים את לימודיו בבית-הספר היהודי בקלן. כשהיה בן חמש-עשרה עלה עם משפחתו לארץ-ישראל. המשפחה התיישבה בחיפה ושם סיים את לימודיו בבית-הספר הריאלי. בצד לימודיו ואחריהם הרבה להתאמן ב"מכבי חיפה", ובקרב חבריו נודע כצעיר נמרץ ופעלתן. במקצועו היה חשמלאי ורוב זמנו הפנוי הקדיש לפעילות בטחונית, ולאחר פרוץ מאורעות הדמים של 1936 הצטרף לנוטרים. הוא הוצב כנוטר בדואר המרכזי בחיפה ושימש כמאבטח של מכונית הדואר שנסעה לישובים שונים בסביבות חיפה. באחת הנסיעות ביום ז' בניסן תרצ"ט (27.3.1939) נורתה אש לעבר מכונית הדואר ומיכאל נפגע בראשו מכדורי המרצחים ונהרג במקום. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין של חיפה. הניח אחריו אם ושתי אחיות. בהלוויתו השתתפו, בין השאר, חבריו מפלוגת השוטרים היהודים ומתנועות "מכבי" ו"בר כוכבא".

הידיעה על מותו פורסמה בעתונים "הארץ", "המשקיף" ו"דבר". שמו הונצח ב"ספר הישוב" ובספר "יזכור" מטעם מכון ז'בוטינסקי.