בנם-יחידם של דויד ושפרה. נולד ביום ז' באדר א' תש"ו (8.2.1946) בלבוב אשר ברוסיה. בגיל שבע התחיל ללמוד בבית ספר יסודי אך במחציתה של כיתה ה' עבר עם הוריו לפולין, אשר בה התגורר כמעט שלוש שנים; בתקופה זו המשיך ללמוד. בשנת 1960 עלה עם הוריו לארץ וסיים את לימודיו היסודיים בנוף ים ולאחר מכן התחיל למוד בבית הספר התיכון "אליאנס" ברמת אביב. אף על פי שמיכאל למד בשלוש ארצות הצטיין בלימודיו בכל מקום והתגבר על קשיי הלשון במהירות מפליאה. התמסר לספורט והיה חבר ב"הפועל" וב"מכבי" הרצליה. הוא גם שיחק שחמט בשעות הפנאי ופרט על פסנתר. ביוני 1965, לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים, גויס לצה"ל. בזמן שירותו סיים קורס מ"כ, קורס קצינים ולבסוף קציני תותחנים. לאחר מכן, כאחד החניכים המצטיינים. נשאר כמדריך בקורס הבא של קציני התותחנים. עם פרוץ מלחמת ששת הימים עבר לגדוד שנלחם בסיני ולאחר מכן עשה ברמת הגולן. בהסתיים המלחמה התנדב לשרת באיזור התעלה אף על פי שיכול היה להמשיך בעבודתו כמדריך. בשלוש תקריות השתתף שם וביום כ"ב באלול תשכ"ז (27.9.1967) נפל מיכאל בקרב שנערך באיזור התעלה בשעת הפגזת האויב. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. בין השאר כתב מפקד היחידה למשפחה השכולה במכתב התנחומים: "סגן זפרן מיכאל, בנכם, שירת אמנם תקופה קצרה יחסית ביחידתו, אך בזכות מעלותיו וכשרונותיו כקצין ומפקד למופת היה אהוד על פקודיו והשתרש ביחידה כאחד הוותיקים בה". פינה לזכרו הוקמה בבית הספר המקצוע ב"בית חנה" של מועצת הפועלות. על שמו ניתן גביע לזוכים בתחרות ספורט של בית הספר התיכון "אליאנס" ברמת אביב. קבוצת "הפועל" בנוף ים נקראת על שמו ואחד משני הגביעים שעל שמו הוא נודד ומוענק לזוכים בתחרויות שבאיזור הרצליה. בית הספר התיכון "אליאנס" ברמת אביב הוציא חוברת לזכר בוגריו שנפלו - והוא ביניהם - ושם החוברת "קטופים באיבם".