בן מרגלית ויהודה, נולד ביום ז' בשבט תרפ"ז (10.1.1927) בעיר דברצ'ין, הונגריה. מילדותו היה חבר בתנועת-נוער ציונית. בשנת 1935 עלה ארצה והתגורר עם בני המשפחה בירושלים, ושם סיים את חוק לימודיו בבית-ספר תיכון. משנת 1941 היה חבר פעיל ב"הגנה". בתקופת המלחמה בארגונים הפורשים, האצ"ל והלח"י - נחטף על-ידי אנשי הארגון הצבאי הלאומי ושוחרר על-ידי ה"הגנה". עם תום לימודיו בבית-הספר התיכון עבר ללמוד בטכניון בחיפה.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, נקרא לתפקיד בשירותי הביטחון. הוא השתתף בפעולות קרביות שונות בסביבת חיפה, ובמשך תקופה מסוימת היה מפקד מחלקה בחיפה-תחתית, ובו בזמן - במידה שהדבר נתאפשר - המשיך בלימודיו בטכניון. מרדכי סבר כי בירושלים, אשר את סביבותיה היטיב להכיר, יהיה שירותו מועיל יותר, כמו-כן, רצה להילחם בשורות חבריו מאז ולפי בקשתו הועבר לירושלים. הוא נשלח לעטרות ושם שימש במשך זמן-מה מפקד הבסיס. הוא נפצע בידו ונשלח לבית-חולים בירושלים, אולם בשומעו שהפלוגה, בה שימש סגן-מפקד, עומדת לצאת לפעולה קרבית - מיהר לחזור לעטרות כדי להשתתף בקרב יחד עם חבריו. הוא יצא עם כוח שהציב מארב לתחבורת האויב בכביש ירושלים-רמאללה. בנסיגה לעטרות כותר הכוח על-ידי המון ערבי ובקרב שהתפתח נפל, ביום כ"ג באדר א' תש"ח (4.3.1948). נקבר בסנהדריה בירושלים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן.

ביום ה' באלול תשי"א (6.9.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.