בן רחל ואברהם, נולד ביום י"ב בניסן תרע"א (12.4.1911) בעיר בוליחוב, פולין. בהיותו בן ארבע נתייתם מאביו והוכנס לבית- יתומים, שבו התחנך כמה שנים. מרדכי סיים בית-ספר עממי ואחרי צאתו מבית-היתומים היה מפרנס את אמו האלמנה. לאחר מספר שנים נסע לגרמניה ונשא שם אישה. כאשר התמכר לרעיון הציוני ובניין הארץ החליט להגשימו ועלה לארץ מגרמניה ב-1934. בבואו לארץ התיישב בשכונת בת גלים בחיפה וגר בה 12 שנים. היה בעל חנות ירקות ונתחבב על יודעיו ביושרו, טוב-לבו ובנכונותו לעזור לזולתו.

מרדכי היה חבר פעיל ב"משמר האזרחי" בחיפה ואחר-כך ב"הגנה". השתתף בכל האימונים בסביבות חיפה והיה ראשון לכל תפקיד. מרדכי השתתף בשחרור חיפה וסביבתה. צחוקו המלבב השפיע שלווה וביטחון על חבריו לפעולה. הוא ניחן בחוש הומור, היה מלא מרץ ומילא את המוטל עליו ללא חת ובנאמנות. "אני עושה זאת למען בני ולמען מולדתי", היה רגיל לומר. בשעת פעולתו האחרונה התרגש ביותר למראה הכנרת, ואמר: "אכן, יפה ארצנו... האומנם את זאת יגזלו ממנו?" ביום כ' באייר תש"ח (29.5.1948), כאשר היה בדרך לצפת להחליף את מגיניה, נפגע בבטנו ברסיס פגז-תותח בכביש יבנאל. נקבר בטבריה. בן 37 היה בנופלו. הניח אישה ובן.

ביום ט"ז בסיוון תש"י (1.6.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.