בן שרה ויצחק. נולד בכ"ז בסיוון תשי"ט (3.7.1959) בפולין. אח צעיר של לולק, הנרי וסופי.
רישרד (ריצ'רד) גדל בפולין עשר שנים, וב-1969 עלה לישראל עם אימו ואחותו, לאחר שהאח הנריק כבר הגיע הנה קודם לכן עם עליית הנוער ונקלט בקיבוץ, ואילו האח הבכור והאב נשארו בפולין. התיישבו בנצרת עילית (כיום – נוף הגליל) והוא למד בבית ספר יסודי בעיר. המשיך ללימודי תיכון בפנימייה חקלאית בחדרה. אהב את הפנימייה והאחריות שהוטלה עליו במקום כטרקטוריסט, ובזכות האווירה הרצינית הצליח להתגבר על פערים בלימודו בעקבות העלייה וסיים את התיכון בהצטיינות.
בינואר 1978 גויס לשירות חובה ושירת שירות מלא בחטיבת הנח"ל, בגרעין בו היו חבריו מהפנימייה. בגרעין בלט במחויבותו למשימה ולהתיישבות, בחוש ההומור וביכולתו להצחיק את חבריו בכל עת.
לאחר שחרורו מצה"ל נשא לאישה את אלה, אותה פגש לראשונה בתחנת מעבר בווינה כששניהם עלו לארץ באותה תקופה והם נפגשו שוב בנצרת עילית. תחילה חשבו השניים לגור בקיבוץ חוליות, בו גובש הגרעין, אחר כך החליטו לגור בנצרת עילית.
ריצ'רד עבד בכמה עבודות ובספטמבר 1981 התגייס למשטרת ישראל, להיות לוחם במשמר הגבול. השתלב ביחידה, התנדב למשימות וזכה להערכה ולאהבה ממפקדיו ומעמיתיו. התקדם במהלך השירות לדרגת סמל שני.
בכל מעשיו קיבל גיבוי רב מהבית, מרעייתו ומאימו שתמכו בהחלטותיו ואפשרו לו לתכנן היטב את עתידו. בחופשות טיפח את תחביביו, ובהם טיפול בחיות, גינון וספורט – בעיקר שחייה ומשחקי טניס. בכל שעה פנויה יצא לפעילות ספורטיבית, לבד או עם חברים, ובין היתר השתתף במשחה צליחת הכנרת.
בחודש יוני 1982 החלה מלחמת לבנון, ריצ'רד השתתף בה והוענק לו אות המלחמה. זמן קצר אחרי תחילת המלחמה נולדה בתם רויטל, האב הצליח להגיע רק לחופשה קצרה ושב ללבנון.
חמישה חודשים אחרי תחילת הלחימה אירע אסון צור הראשון – ביום חמישי 11.11.1982 קרס מפיצוץ בלוני גז בניין בעיר צור, ששימש כמרכז המימשל הצבאי הישראלי. בקריסת הבניין נהרגו תשעים ואחד אנשים, בהם שוטרי משמר הגבול, חיילים, אנשי שב"כ ועצירים לבנונים. ריצ'רד והכלב שהוא הפעיל היו בין ההרוגים.
סמל שני רישרד (ריצ'רד) גברילוביץ נפל בעת מילוי תפקידו במבצע שלום הגליל ביום כ"ה בחשוון תשמ"ג (11.11.1982). בן עשרים ושלוש בנפלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנצרת עילית. הותיר אישה ובת, הורים ואחים.
ריצ'רד מונצח עם כל הנופלים בלבנון ב"בית אייל" באשדות יעקב מאוחד, ובבית "יד לבנים" בעיר מגוריו נצרת עילית. כן הוא מונצח באנדרטת נופלי המשטרה במכללת השוטרים בבית שמש, ובאנדרטת נופלי משמר הגבול שבצומת עירון.