בן בתיה ומאיר, נולד ביום כ"ט בשבט תרפ"ט (9.2.1929) בעיר קורשני, ליטא. בשנת 1934, בהיותו בן חמש, עלה לארץ עם הוריו שהתיישבו בהרצליה. הוא סיים את בית-הספר היסודי במקום ואך השלים כיתה אחת של בית-הספר התיכוני, יצא, בהיותו בן 15, עם חברת נוער ארץ-ישראלי לקיבוץ גבעת חיים. שם התמסר לערכי התנועה ושאיפותיה ונעשה מדריך ומחנך בחברתו. ראה את יעודו בחקלאות. לאחר שנתיים הצטרף לפלמ"ח, נשלח לקיבוץ תל יוסף וכבעל ניסיון של שנים היה למ"כ. שמואל דחה את הניסיונות לשחררו משירות קרבי, בהיותו בן יחיד ואמר: "אין זכותי לחיים גדולה יותר מזו של חברי". הנער הנלהב, שמטבעו שנא משטר ומשמעת, היה ללוחם אמיץ וממושמע.

שמואל שירת בחטיבת "יפתח", השתתף בקרבות בעמק יזרעאל, במשמר העמק, בגליל, מלכיה, ולאחרונה - בלטרון. לקראת ההפוגה הראשונה הורדה חטיבת "יפתח" לאזור המרכז ונטלה חלק בלחימה באזור לטרון. עם חידוש הלחימה בתום ההפוגה הראשונה השתתפה החטיבה במבצע "דני" ובליל 17-18 ביולי 1948, לקראת תחילת ההפוגה השנייה, תפס גדוד "העמק" את שילתא ומשלט בחלקו המזרחי של רכס קוריקור כדי לאיים על אגפו של מערך הלגיון בלטרון. עם בוקר התברר כי כוח לגיון מחזיק בחלקו המערבי, השולט, של הרכס. האויב תקף את הכוח במשלט משני כיוונים בסיוע שריוניות וזה נאלץ לסגת. בנסיגה הקשה בשטח פתוח הנתון לאש צולבת נפלו רבים מהלוחמים. על כיתתו של שמואל הוטל לחפות על נסיגתה של הפלוגה. בתפקידו זה לחם שמואל עד נופלו ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948).

ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.