בן יחזקאל וצפורה. נולד ביום י"ז בתשרי תרצ"ז (3.10.1936) בירושלים. נצר למשפחת חסידים ויראי-שמים, רבנים וגדולי-תורה. למד בבית "תלמוד-תורה" של "המזרחי;" לאחר-מכן ב"ישיבה" בכפר הרא"ה, בה עסק בתורה ובעבודה כאחת. לאחר-מכן בא ללמוד ב"ישיבה" של זכרון-יעקב שעברה לכפר-חסידים, כדי להעמיק את השכלתו התורנית. אחרי-כן התנדב לשמש בהוראה בישובי-הספר. משגויס לצה"ל בפברואר 1955 ניסו לשדלו לכהן כסמל-דת ביחידתו, אבל דעתו לא היתה נוחה מתפקיד זה ובחר להצטרף ליחידה קרבית - לגדוד הצנחנים - באמרו: "איני יכול לשבת שאנן ובוטח בשעה שחברי וידידי הולכים לקרב למסור את נפשם על קדושת המולדת". היה מן הראשונים בכל מבצע נועז והפליא את חבריו הלוחמים בעוז-רוחו ובאומץ-לבו בשמשו להם דוגמה. הם העריצוהו וכיבדוהו, כי ראו בו מזיגה נעלה של אהבת-התורה, אהבת הבריות ואהבת-הארץ. אך הוא הצניע לכת ודברי-שבח לא היו לרצון לו. תשוקתו הרבה ללימוד-התורה הביאתהו לידי כך שהיה מקדיש לו גם משעות-הנופש שלו בצבא. כל אותם הימים נשא את נפשו ליום בו ישוב אל תלמודו ב"ישיבה" וכן אמר להשתלם במשפטים. נפל בקרב ביום א' בכסלו תשי"ז (5.11.1956) במערכת-סיני והובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. ביום כ"ח בתשרי תשי"ח (23.10.1957) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.